"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשיא ביידן הכיר ברצח העם הארמני

בפעם הראשונה בהיסטוריה הכיר מנהיג אמריקני בטבח שביצע הצבא הטורקי במהלך מלחמת העולם הראשונה כרצח עם • טורקיה הגיבה בביטול להחלטה

,עודכן
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן // צילום: איי.פי

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, פרסם היום מזכר בו הכיר לראשונה בהיסטוריה של ארצו ברצח העם הארמני, טבח במהלכו גורשו ונרצחו למעלה ממיליון אזרחים ארמנים באימפריה העות'מנית במלחמת העולם הראשונה.

"העם האמריקני מוקיר את זכרם של כל הארמנים שנרצחו ברצח העם שהחל לפני 106 שנים היום. במהלך השנים, מהגרים ארמנים העשירו את ארצות הברית במגוון דרכים. אנו מוקירים את סיפורם. אנו רואים את כאבם. אנו מקבלים את ההיסטוריה שלהם. אנו עושים זאת לא כדי להטיל אשמה אלא כדי לדאוג שמה שקרה עולם לא יחזור על עצמו, כתב הנשיא ביידן.

שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושאולו, הביע זעם על ההחלטה ואמר: "מדובר בהחלטה פופוליסטית שפותחת פצע עמוק ומערערת על יחסינו עם ארצות הברית. אין להחלטה הזו שום בסיס חוקי או היסטורי".

במשך עשורים התנגדה טורקיה לכל הכרה ברצח העם הארמני מצד בעלות בריתה והציבה זאת כקו אדום במדיניות החוץ שלה. גם אזרבייג'ן, המצויה בסכסוך עם ארמניה, הביעה לא אחת התנגדות להכרה שכזו.

עוזרו של נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, היקמט חג'ייב, ל"ישראל היום": "מדובר בטעות היסטורית. שום דבר לא יכול להיות מושווה לשואה".הראיון המלא עם חג'ייב יפורסם מחר בבוקר ב"ישראל היום".

מנהיגים ארמנים שניתלו באיסטנבול // צילום: Gettyimages
מנהיגים ארמנים שניתלו באיסטנבול // צילום: Gettyimages

משרד החוץ האזרי פרסם בתגובה: "זה מצער מאוד שהצהרתו של הנשיא ביידן מעוות את ההיסטוריה והעובדעות על אירועי 1915. אלו שעושים פוליטיזתיה למה שהם מכנים "רצח העם הארמני" שותקים על מול הטבח שביצעו הארמנים בחצי מיליון ארחים אזרים בדשנק ובאקו בשנת 1918".

בשנת 2019 בית הנבחרים האמריקני הצביע ברוב מוחץ של 405-11, לטובת ההכרה הרשמית ברצח ההמוני של הארמנים לפני כמאה שנים, כרצח עם. צעד ההכרה נחשב כסימלי אבל בעל חשיבות היסטורית גדולה. ממשלת טורקיה גינתה בזמנו את ההחלטה וזימנה את השגריר האמריקני באנקרה לשיחת הבהרה.

רצח העם הארמני התחולל בשנת 1915 והוא כלל סידרה של מעשי הרג וגירוש של אזרחים ארמניים מחלקים שונים של האימפריה העות'מנית. המעשים כללו הגליה, הרעבה, צעדות מוות וכיתות יורים. במקרה אחד לפחות הומתו אזרחים ארמנים בגז. מסמכים שנתפסו לאחר המלחמה הראו כי מעשי הרצח בוצעו בפקודות ישירות מהנהגת האימפריה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר