קורונה, הגירה, אוקראינה וישראל: סיכום הכהונה הסוערת של ג'ו ביידן

"עמיתיי האמריקנים, אני מסיים את היום הזה היכן שהתחלתי, עם שבועה מקודשת. בפני האל וכולכם, אני נותן לכם את מילתי: תמיד אדבר אתכם בכנות. אגן על החוקה, אגן על הדמוקרטיה. אגן על אמריקה ואתן הכול בכל מה שאני עושה בשירותי אתכם. לא אחשוב על הכוח, אלא על האפשרויות. לא על אינטרס אישי, אלא על טובת הציבור. ויחד נכתוב סיפור אמריקני של תקווה, לא של פחד". דברים אלו לא נאמרו על ידי ביידן עם פרישתו מהמירוץ אלא היו חלק מנאום ההשבעה שלו לנשיא ה-46 של ארה"ב.

לבית הלבן הגיע הנשיא ביידן לאחר קריירה ענפה במסדרונות של וושינגטון. יותר שלושה עשורים הוא כיהן בשורת תפקידים ציבוריים, הבולטים בהם - סנאטור מטעם דלאוור ולאחר מכן כסגן הנשיא של ברק אובמה, עימו עבד צמוד במשך שתי קדנציות. בשנת 2019 הוא הכריז על התמודדותו בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות ונכנס למאבק יצרי וצמוד מול הנשיא דאז טראמפ שלבסוף נגמר בניצחון דמוקרטי.

"הקבינט שנראה כמו אמריקה"

עם כניסתו לתפקיד ביידן הקים לדבריו את "הקבינט שנראה כמו אמריקה", ובו שילב נציגים מקבוצות שונות של החברה האמריקנית - בין היתר נשים, שחורים, לטינים ולהט"בים. בחודשים הראשונים לתפקידו, התמקד במגיפת הקורונה שעוד השתוללה בעולם והשפיעה רבות על אחת מכלכלות העולם החשובות ביותר.

תחילה הוא הקצה כ-1.9 טריליון דולר להמרצת המשק בעקבות המגיפה, תקציב שעבר למרות התנגדות הרפובליקנים. לצד זאת, חתם ביידן על צווים נשיאותיים שמבטלים את מדיניות קודמו, ביניהם חזרה להסכם פריז (הסכם האקלים), ביטול איסור הכניסה לארה"ב ממספר מדינות עם רוב מוסלמי, והקפאת בניית החומה בין ארה"ב למקסיקו.

הנשיא גם הוביל את התוכנית הכלכלית שלו, שזכתה לכינוי Bidenomics, שנועדה לייצר מקומות עבודה, להרחיב את הגישה לשירותי הבריאות, ועוד. אחד מההישגים שביידן מתגאה בהם הוא העברת "חוק השבבים" שמעודד ייצור שבבים על אדמת ארה"ב כדי להקטין את ההסתמכות על סין בתחום הייצור והשינוע של שבבים אלקטרוניים. למרות כל אלו, ביידן התקשה למנוע את עליית המחירים והאינפלציה הגבוהה בתקופתו כנשיא. בתוך כך, בפברואר האחרון הוא התגאה כי הממשל שבראשותו יצר כ-14.8 מיליון מקומות עבודה חדשים וכי הוריד את שיעור האבטלה הכללי.

בריתות גיאו-פוליטיות, זלנסקי וישראל

בתחום מדיניות החוץ, ביידן נתפס כתומך נלהב של בריתות גאו-פוליטיות ושיתופי פעולה עם הקהילה הבינלאומית על פני מאבקים צבאיים. הוא תמך בחזרת ארה"ב להסכם הגרעין עם איראן באם האחרונה תחזור למלא אחר מחוייבותיה בהסכם, מה שלא קרה לבסוף. ביידן התבטא מספר רב של פעמים בנושא הגרעין האיראני והבהיר כי לטהרן לעולם לא יהיה נשק גרעיני כל עוד הוא בבית הלבן.

לאחר כשנה בתפקיד הוציא ביידן את הכוחות האמריקניים מאפגניסטן - החלטה שקיבל עוד קודמו בתפקיד טראמפ. המהלך הוביל לחזרת שלטון הטליבאן ובעיקר למראות המפורסמים של היציאה החפוזה של הכוחות לצד נסיונות הבריחה של תושבי המדינה.

בתקופת ביידן פרצו שתי מלחמות מרכזיות בעולם -פלישת רוסיה לאוקראינהומלחמת ישראל בחמאס. את הרטוריקה הלוחמנית נגד פוטין גיבה ביידן בשורת סנקציות חסרות תקדים על רוסיה ואנשי הממשל, לצד העברת סיוע צבאי וכלכלי לאוקראינה.

ביידן ושורת מנהיגי אירופה עודדו את מדינות המערב להתאחד נגד פוטין על מנת ליצור חזית אחידה שכוללת תמיכה מתמשכת באוקראינה. מייד לאחר שבעה באוקטובר, התייצב הנשיא מול המצלמות וגינה את הטבח האכזרי של חמאס. אחד מהרגעים הזכורים ביותר באותה תקופה היה כאשר נשא נאום בבית הלבן והזהיר שחקנים נוספים במזרח התיכון לבל יצטרפו למלחמה בישראל.

"למי שחושב לנצל את המצב, יש לי מילה אחת, Don't", אמר במשפט שנכנס לפנתיאון. ביידן מיהר לשלוח נושאת מטוסים לאזור על מנת לחזק את ההרתעה ולהזהיר את שכנותיה של ישראל. למרות הלחץ מגורמי שמאל קיצוני במפלגות, הוא המשיך את משלוחי הנשק והסיוע הצבאי לישראל ואף ביקר פה במהלך ימיה הראשונים של המלחמה. זאת לצד עזרתה של ארצות הברית ביירוטי הכטב"מים והטילים הבליסטיים שנורו על ידי איראן ב-13 באפריל והתיווך בנוגע לעסקת חטופים.

היריבות בין ארה״ב לסין נמשכה ביתר שאת גם בתקופתו של ביידן. במסגרת חזית הההרתעה מול בייג׳ינג, יזם ביידן ברית חדשה עם בריטניה ואוסטרליה, aukus, שבמסגרתה יינתן יידע ויכולות אמריקאיות לאוסטרליה שיאפשרו פיתוח של צוללות גרעיניות.

כמו כן, משבר ההגירה הבלתי חוקי ייזכר כאחד האירועים המשמעותיים בכהונתו של ביידן כנשיא. עד אשר ממשלו הטיל הגבלות, נכנסו מדי חודש עשרות אלפי מהגרים לתוך ארה״ב דרך הגבול הדרומי עם מקסיקו. מהגרים רבים שנכנסו למדינה הגיעו למדינות כמו ניו יורק וקיבלו שם סובסידיות שונות, מה שגרר ביקורת רבה מצד הרפובליקנים והפך לאחד הנושאים הכי בוערים בבחירות לנשיאות.