"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש חושף: זה הנזק הנפשי שנגרם לצעירים בעקבות משבר האקלים

שיטפונות באירופה בקיץ 2021| צילום: AP

על פי המחקר, צעירים חשים כי ממשלות ברחבי העולם לא עושות מספיק כדי למנוע את המשבר, מה שגורם להם לחרדה אקולוגית מוגברת • מרבית הנשאלים מודאגים במיוחד מהמצב, כ-45% טוענים שהדאגה משפיעה להם על חיי היומיום • 64% חושבים שהממשלה משקרת ביחס לפעולות שננקטות כדי להילחם בתופעה

,עודכן
0השמעה

מחקר חדש שפורסם במגזין "Nature" חושף את היקף ההשפעות הנפשיות של משבר האקלים על צעירים ובני נוער בכל העולם. המחקר מראה כי צעירים חשים כי ממשלות ברחבי העולם לא עושות מספיק כדי להילחם במשבר, וכי אין ביכולתם למנוע את נזקיו העתידיים, מה שגורם להם לחרדת אקלים מוגברת.

שריפות ביוון // צילום: רויטרס

אז מה זה חרדת אקלים?מדובר במונח שהתפתח בשנים האחרונות ומוגדר כ"פחד כרוני מאובדן סביבתי". ככל שמשבר האקלים הולך ומחריף, יחד עם האירועים הקיצוניים שאנו רואים ברחבי העולם כמו שריפות מתמשכות או שיטפונות קשים, התופעה רק הולכת ומתגברת בקרב צעירים שמודאגים מעתידם על פני כדור הארץ. המנוח ידוע גם בשם "חרדה סביבתית" או "חרדה אקולוגית".

הרגשה שאין מה לעשות כדי למנוע את המשבר // צילום אילוסטרציה: GettyImages,

על פי המחקר, שנערך בקרב אלפי בני 16 עד 25 בעשר מדינות, שינויי אקלים גורמים למצוקה, כעס ורגשות שליליים אחרים בקרב הצעירים. המחקר מצא כי רוב הנשאלים מודאגים משינויי האקלים, כאשר כמעט 60% אמרו שהם חשים "מודאגים במיוחד" או "מודאגים מאוד". 45% מהמשתתפים אמרו שרגשותיהם לגבי שינויי אקלים השפיעו על חיי היומיום שלהם. המדינות עם שיעור הנשאלים הגבוה ביותר שחשו 'מודאגות מאוד' או 'מודאגות במיוחד' משינויי האקלים היו הפיליפינים (84%), הודו (68%) וברזיל (67%), מדינות שנפגעו קשות על ידי שינוי אקלים.

משתתפי המחקר דירגו באופן שלילי את התגובה הממשלתית לשינויי האקלים ודיווחו על תחושת בגידה, נטישה וחוסר ביטחון. נמצא כי חרדת האקלים והמצוקה קשורות באופן משמעותי לתגובה הלא מספקת של המדינה ביחס למשבר האקלים. 65% מהנשאלים הסכימו עם האמירה כי ממשלות כושלות בטיפול במשבר, 64% הסכימו כי הן משקרות לגבי השפעת הפעולות שננקטו כדי לטפל בבעיה. רק 36% הסכימו שממשלות פועלות על פי המדע. עם זאת, צעירים אכן מרגישים ביטחון כאשר הממשלות נוקטות בפעולות למניעת ההתחממות הגלובלית.

השריפות בקליפורניה // צילום: רויטרס,

"שינויי אקלים הם ממד של ממש בבעיות הנפש של בני נוער וצעירים - ותוצאות המחקר הן ההוכחה לכך", אמרה שרה ריי, חוקרת חרדת אקלים באוניברסיטת הומבולדט סטייט בארקטה, קליפורניה ל"Nature". "אם המחקר יוכל לסייע ולגרום ליותר אחריות בקרב גופים ממשלתיים, זה יהיה יוצא דופן".

כדאילהכיר