"ילדים נרצחו ונזרקו לבורות שירותים": עדות על הטרגדיה הבלתי נגמרת באתיופיה

מלחמת האזרחים באתיופיה נגמרה בהפסקת אש בין המורדים מחבל תיגראי לפני כעשרה חודשים, אך דו"ח חדש של האו"ם חשף השבוע כי הפרת זכויות האדם, העינויים והאונס נמשכים בחבל הארץ בצפונה של אתיופיה.

הדו"ח, שחובר על ידי צוות מומחים של הארגון שעמדו בקשר עם תושבים מקומיים, מתאר כיצד מעשים של אונס ואלימות מגדרית הפכו נפוצים בצפון מערב חבל הארץ, היכן שמיליציות וכוחות של צבא אריתריאה עדיין פועלים בחופשיות. בדו"ח נטען כי הממשלה האתיופית מודעת - ואף מסייעת למעשים בשתיקה.

מתוך שישה מיליון תושבים בחבל תיגראי, כמעט 5.4 מיליון תלויים כליל בסיוע ההומניטארי שכולל מזון, תרופות ומחסה. אלא שתוכנית הסיוע במזון של האו"ם הופסקה לגמרי בחודש אפריל לאחר שנחשפה מזימה מאורגנת של הממשלה לגנוב ולמכור את מוצרי המזון שמגיעים מהאומות המאוחדות.

IDPs from Western Tigrai in Shire dying from lack of food. pic.twitter.com/M8eaAUpNKq

— Tigrai Television (@Tigrai_TV) September 16, 2023

רדיקה קומרסוואמי, שעמודת בראש צוות המחקר של האו"ם, כתבה: "משפחות שלמות נהרגו, קרובי משפחה אולצו לצפות בפשעים המחרידים נגד אהוביהם בשעה שקהילות שלמות נעקרו מבתיהם". הצוות העריך כי 10,000 בני אדם עברו ניצלו מתקיפה מינית במהלך הסכסוך וזקוקים לסיוע.

"אלימות מינית והוצאות להורג"

מרון טפרי, סטודנטית בשנה השנייה לתואר בחינוך בקריה האקדמית אונו, חזרה לתיגראי המדממת ממלחמת האזרחים, שם מתגוררים אביה וחלק ממשפחתה. בשיחה עם "ישראל היום" היא מספרת על המצב הבלתי נסבל בחבל הארץ וקוראת לציבור בישראל ללחוץ לפעולות לסיוע לתושביו.

"מערב תיגראי עדיין תחת מצור כבד וללא גישה לסיוע מציל חיים כמו מזון ותרופות. הם נמצאים מותקפים על ידי אריתריאה, מילציות 'פאנו' והצבא הפדרלי של אתיופיה. המצב הבריאותי של התושבים גובל באסון מוחלט. התושבים זקוקים לצוותים של מתנדבים והמון סיוע הומניטארי במטרה להחזר מידה מסוימת של נורמליות לחייהם".

טפרי טוענת כי הפסקת האש לא הביאה לעצירת הזוועות של המלחמה. במהלך ביקורה היא שמעה על אינספור מעשים ברבריים שמתבצעים באופן יומיומי בתיגראי. "מספר רב של חברים, שכנים ומכרים סיפרו לי על אלימות מינית, הוצאות להורג, ביזה והרס ברחבי תיגראי. גם ההפצצות האוויריות לא הפסיקו ומאות אנשים נהרגים ממחסור בציוד רפואי בסיסי", מספרת הסטודנטית הישראלית. "בביקור באחד האזורים שמענו מאחד המדריכים שלנו על תינוקת בת שבעה חודשים שנרצחה על ידי המיליציות האריתראיות בכפר שלו", היא מוסיפה.

במהלך ביקורה באזור שמעה טפרי שוב ושוב את חוויות המלחמה מהשנים האחרונות. "מאוד קשה לשמוע מהאנשים הכי קרובים אלי, המשפחה שלי, שהם חוו את המוות מדי יום וחשו שהם ניצלו כשלא נטבחו באלימות הנוראה שהתחוללה באזור. החוויות של כולם היו זהות: מאות גופות ברחובות, עד רמה שבה לא רואים את המדרכה. המיליציות אסרו על התושבים לקבור את המתים כעונש, הם היו צריכים לראות את השרידים של יקיריהם נאכלים על ידי בעלי חיים. נשים חוו אלימות מינית והתעללות מינית כולל כריתת גפיים וקשירה ממושכת בקור ובגשם".

טפרי מתארת זוועות בלתי נתפסות שבוצעו במהלך המלחמה ועודן נמשכות בחסות הפסקת האש, מבלי שהעולם מתערב. "קשה לתאר את מה ששמעתי שם. ילדים הוצאו להורג ונזרקו לבורות שירותים. אימהות ואנשי דת נאנסו לעיני המשפחות שלהם. בתי חולים היו מטרה חביבה במיוחד על המיליציות, הם הושמדו והרופאים הוצאו להורג. ראיתי ברחובות מאות ילדים משוטטים ללא שום הגנה וסיוע משום שמשפחותיהם נרצחו. הם רעבים ואין להם שום יכולת לדאוג לעצמם", היא מספרת.

"שאלת הסיוע היא השאלה הגדולה בעולם של מלחמות, שנאה והרס", אומרת טפרי, וקוראת לעולם בכלל ולישראל בפרט לעשות כל שניתן כדי לסייע. "צריך להתעסק בעשייה חברתית, לגייס צוותים של רופאים ואנשי מקצוע להתנדבות ממושכת כדי להכשיר מטפלים שיוכלו לתת מענה בהמשך. נוסף על כך, חייבים לגנות בתוקף ולדאוג לצדק עבור כל מי שנפגע בשל מוצאו האתני. כפי שהעולם התגייס לסייע לעם האוקראיני שנתון תחת תוקפנות, חייבים להתגייס גם למען תושבי תיגראי".