לכבוד יום האושר הבינלאומי, הארגון האמריקני "הרשת לפתרונות פיתוח בני קיימה", בשיתוף עם מכון הסקרים "גאלופ", פרסמה היום (שני) את דו"ח האושר השנתי ה-11, עם תוצאות מפתיעות מאוד.
הדו"ח מתבסס על ממצאי סקר שבוצע בקרב אזרחים מ-67 מדינות שונות ברחבי העולם. על פי הנתונים הכלליים של הסקר, שיעור האדיבות שאנשים חשים מהזולת עלה ב-25% מאז החלה מגפת הקורונה ולא ירד בשלוש שנים שחלפו מאז. בנוסף, החוקרים לא מצאו כי שלוש השנים בהן השתוללה המגפה גרמו לירידה משמעותית בסיפוק שחשו הנסקרים בהשוואה לשלוש השנים שקדמו למגפה.
בחלוקה למדינות, המדינה שהובילה את הטבלה בחמש השנים האחרונות זכתה למקום הראשון בפעם השישית. תושבי פינלנד הם המאושרים ביותר בעולם על פי הסקר בפער משמעותי מהמקום השני.
עם זאת, העלייה המשמעותית ביותר של שנת 2023 היא דווקא זו של ישראל שקפצה מהמקום התשיעי למקום הרביעי, מותירה אחריה מדינות כמו הולנד, לוקסמבורג וניו זילנד. במקום השני והשלישי ניצבו דנמרק ואיסלנד בהתאמה. צרפת נפלה בפעם הראשונה מאז שהחלו להפיק את הדו"ח מתחת למקום ה-20 ונמצאת כעת במקום ה-21.
בתחתית הטבלה ניתן למצוא את שכנתה של ישראל, לבנון, שנמצאת במקום ה-136. לבנון חוותה בשנים האחרונות סדרה של משברים פוליטיים וכלכליים לצד פיצות הרסני בנמל העיר ביירות שהרג מאות והחריב את מרכזה של הבירה הלבנונית. מתחת ללבנון בטבלה נמצאת אפגניסטן שנמצאת במצב של בידוד בינלאומי ורעב מאז עלה ארגון הטליבאן לשלטון במדינה בשנת 2021.
"התוצאות לא משקפות את המצב כעת"
ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, בהתייחסות לממצאי דו״ח האושר הבינ״ל המדרג את ישראל בין המדינות המובילות בעולם התייחסה לדו,ח וטענה כי ייתכן וממצאיו היו שונים לו היה נערך כיום.
"הדו״ח הנוכחי משקף את תמונת המצב של ישראל 2022 ובנקודת זמן זו הבחינו החוקרים במיקומה הגבוה מאוד של ישראל. העלייה המתמשכת של ישראל מוסברת על יד מספר גורמים. ראשית, חוזק הכלכלה וההתאוששות הכלכלית לאחר מגפת הקורונה, מיקם את ישראל גבוה בדירוג המדינות. כלכלה חזקה היא הגורם המשפיע ביותר על תפיסת שביעות הרצון מהחיים של האזרחים על פי המודל של חוקרי האושר. לצד זה, פרמטרים נוספים כמו תוחלת החיים הבריאים בישראל ותמיכה חברתית גבוהה מאוד, גם הם תרמו למיקום ישראל בדירוג", אומרת פרנטי.
"למרות זאת, כותבי הדוח לא מצליחים להסביר באופן מלא את הקפיצה של ישראל למקום הרביעי. אני סבורה כי הדירוג הושפע מנושא שאינו נשאל באופן ישיר בסקר, והוא רמת התקווה והאופטימיות בקרב חלקי האוכלוסייה כתוצאה מממשלת האחדות והשינוי הרחבה שהונהגה בישראל בשנה שעברה. מושגים אלה של תקווה ואופטימיות קשורים לחוסן לאומי ולמעורבות אזרחית במבט לעתיד החברה. כל זה היה נכון ב 2022. אולם, התקופה הנוכחית, והשלכותיה הצפויות של הרפורמה המשפטית עשויות לשנות את המצב הרגשי של אזרחי ישראל. ניתן להניח שאם הסקר היה נערך בתקופה הנוכחית, תוצאותיו היו שונות ודירוגה של ישראל היה נפגע", מסבירה החוקרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו