המאבק של ישראל: מסמנים את משמרות המהפכה

ראש הממשלה נפתלי בנט צייר אתמול קו ברור בנוגע ליחסה העתידי של ישראל למשמרות המהפכה. הצהרתו כי ישראל תמשיך לפעול נגד הארגון בלי קשר להחלטה האמריקנית אם להוציא אותו מרשימת ארגוני הטרור, היא לא רק ביקורת גלויה על הממשל וכוונותיו, אלא גם הכרזה פומבית כי המלחמה החשאית והגלויה בין הצדדים תימשך, ואף תסלים, בעתיד הנראה לעין.

על ההחלטה האמריקנית חבל להכביר מילים. היא תערובת מטרידה של נאיביות, ראייה צרה, חוסר הבנת האזור ואמון במי שאסור לתת בהם אמון. מטריד עוד יותר שהדברים קורים בניגוד לעמדתם של כל גורמי המקצוע בארה"ב; הצבא האמריקני וכלל סוכנויות הביון בקיאים היטב במעשי האיראנים ובתוכניותיהם, ורואים בהם את מקור הרע באזור. המפקד היוצא של פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום), הגנרל קנת' מקנזי, אף הגדיר בסוף השבוע את איראן כ"בעיה הגדולה ביותר של צבא ארה"ב במזרח התיכון", בתדרוך הכתבים האחרון שלו בפנטגון.

ארה"ב עייפה מהמזה"ת

הנכונות האמריקנית להסיר את איראן מהרשימה היא עדות נוספת לעייפותם מהנעשה במזרח התיכון ולכוונתם לסגת ממנו, בהמשך לבריחתם מאפגניסטן. לא פחות גרוע, היאגם המשך לדהירה של הממשל להסכם גרעין מחודש, בכל מחיר. מהדיבורים הגבוהים על הסכם שיהיה Longer and Stronger, נותר ההסכם המקורי. אלא שתנאיו הנוכחיים של זה הם כעת גרועים בהרבה מאשר ב־2015, משום שנותר מעט מאוד זמן עד לפקיעתו, אז יהיה לאיראן מסלול ישיר לפצצה, בברכת העולם.

דיבורים לחוד - ומעשים לחוד

האמריקנים, בהצהרות הגלויות שלהם, טוענים בתוקף שלא יאפשרו לאיראן להפוך גרעינית. עם כל הרצון להאמין להם, זאת התחייבות שטרם עמדה במבחן מעשי. המעשים של האיראנים, לעומת זאת, עומדים במבחן יומיומי: מההפרה השיטתית והבוטה שלהם את הסכם הגרעין הקודם, ועד לטרור שהם מפיצים - על ידי אותן משמרות המהפכה, באמצעות כוח קודס שלהן - בכל רחבי המזרח התיכון, ומעבר לו.

לא אחת היו האמריקנים היעד העיקרי לטרור הזה. זה קורה בעיקר בעיראק, על ידי מיליציות שיעיות שמשולמות, מחומשות ומונחות בידי האיראנים. לעיתים זה קורה תוך קבלת אחריות גלויה ולעיתים המודיעין יודע להצביע על מקור הטרור, אבל השורה התחתונה נותרת זהה, וכך גם מטרת העל - למרר לארה"ב את החיים ולגרום לה לעזוב את האזור, שלא תפריע למאמצי ההתפשטות וההשתלטות האיראניים.

וושינגטון, כאמור, מודעת לכל אלה היטב. לא פעם היא גם משתתפת פעילה במאמצים לסכל את הטרור האיראני, בשיתופי פעולה מבצעיים ומודיעיניים עם שלל ידידותיה באזור, ובראשן ישראל. נכונותה להמשיך לעשות זאת בעתיד, ובמקביל להגדיר את מחוללת הטרור כלא טרוריסטית, היא פליק־פלאק מילולי שסופו התרסקות כואבת על הראש.

טוב עשתה ישראל כשהודיעה שהיא לא משתתפת בקרנבל המסיכות הזה. בניגוד לגרעין, שם יש לאיראנים כל סיבה לציית להסכם כי הפרס בסופו עצום, את הטרור הם לא יזנחו אפילו לשנייה.

ההיסטוריה מלמדת שמילתם בעניין הזה לא שווה דבר; במישרין או באמצעות שלוחים, איראן תמשיך למרר את החיים ליריבותיה באזור, ובראשן ישראל (וארה"ב).

זה יחייב את ישראל להעצים את המלחמה שהיא כבר מנהלת נגד משמרות המהפכה, בשלל מקומות, אמצעים ושיטות. ייתכן מאוד שהאמריקנים לא תמיד יאהבו את הפעילות הישראלית (שלעיתים מסכנת אותם, כמו שאמר מקנזי בסופ"ש), אבל על ישראל לעשות את החשבון שלה, ושלה בלבד. ומאחר שהאיראנים עסוקים 24/7 בניסיונות למרר לישראל את החיים, הם מותירים את ישראל עם ברירה אחת בלבד - להקדים ולהילחם בהם, ובעוצמה, כדי לסכל, וגם כדי להרתיע.