"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נשיא לבנון: "יש תקווה לתוצאה במגעים לשרטוט הגבול הימי עם ישראל"
בראיון לעיתון "אל-אח'באר" אמר מישל עאון כי שני הצדדים ממהרים וארה"ב נלהבת להשלים הסכם • לדבריו, המתווך האמריקני אמור לחזור ללבנון בקרוב
הגבול הימי בין ישראל ולבנון | צילום: אי.אף.פי

נשיא לבנון: "יש תקווה לתוצאה במגעים לשרטוט הגבול הימי עם ישראל"

בראיון לעיתון "אל-אח'באר" אמר מישל עאון כי שני הצדדים ממהרים וארה"ב נלהבת להשלים הסכם • לדבריו, המתווך האמריקני אמור לחזור ללבנון בקרוב

שחר קליימן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נשיא לבנון מישל עאון התייחס בראיון שהתפרסם הבוקר (שבת) בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" לביקורו של המתווך האמריקני בסוגיית שרטוט הגבולות הימיים עם ישראל – וציין כי הוא אופטימי בנוגע להשגת סיכום בסוגיה. עם זאת, נראה שהוא הודה כי הלבנונים הקשיחו את עמדתן, במטרה להשיג את תוואי הקו המקורי אליו שאפו.

"כל מה שנסוב סביב המו"מ צריך להישאר חסוי עד שנגיע לסוף השיחות", הדגיש הנשיא הלבנוני. עם זאת הוסיף: "אין לנו מועד סופי לתגובה. כאשר (המתווך) עמוס הוכשטיין יחזור ללבנון אחרי ביקורו בישראל תהיה לנו תשובה מוכנה. יש נקודות שצריך עוד ללמוד".

כזכור, ישראל ולבנון מנהלות מו"מ עקיף על קביעת הגבול הימי ביניהן, כשכל מדינה משרטט את הקו כך שהוא כולל יותר טריטוריה בצד שלה. ישראל מתחה את הקו בזווית צפונית יותר לסוף הגבול היבשתי בהתאם לנוהג הבינלאומי. לעומת זאת, לבנון קבעה קו הממשיך את הגבול היבשתי, מה שיוצר משולש בשטח של כ-850 קמ"ר הנמצא במחלוקת.

צילום: אי.אף.פי // מישל עאון,

בראיון ל"אל-אח'באר" גילה הנשיא כי העמדה הלבנונית לגבי שרטוט הקו לפי התוואי המכונה "נקודה 29", שהוצגה בסבבי השיחות הקודמים, הייתה קו לצורך מו"מ. אותו קו נמתח בזווית דרומית אף יותר מהקו של העמדה המקורית המכונה "נקודה 23".

"העמדה הלבנונית ברורה", אמר עאון. "נקודה 29 הייתה קו מו"מ ולא קו הגבול הימי. כמה גורמים הציעו את הקו הזה. יש מסגרת מו"מ שהניח בעבר יו"ר הפרלמנט נביה ברי ונפעל בתוכה. הצבנו את נקודה 23 כגבול הימי. לא כוויתור אלא כזכות האמיתית והמעשית שלנו. זה הקו שאנחנו דבקים בו. יש להגיע להסכם שמשביע את רצונם של שני הצדדים. אני חושב שיש תקווה להגיע לתוצאה. יש אצלנו שדה גז ונפט שנמצא בחפיפה עם ישראל ועליו מתנהל מו"מ עכשיו".

לדברי הנשיא הלבנוני, "עם השגת סיכום בעניין נשב בשולחן המו"מ בנאקורה (היכן שמתנהלות שיחות התיווך). אין חזרה לשם לפני שנסיים את יתר המחלוקות. אבל השולחן המרכזי והראשון למו"מ הוא כאן בארמון הנשיאותי בעבדא. הנשיא הוא זה שמנהל את המו"מ ואחר כך הולך לסגור את זה עם הממשלה ומהפרלמנט. מה שלא מונע מעדכון בכירים אחרים בשלבי המו"מ".

"התקדמנו מכיוון שישראל ואנחנו ממהרים", אמר הנשיא הלבנוני. "גם האמריקנים נלהבים להשלים את ההסכם. שני הצדדים זקוקים לשרטוט הגבול הימי כדי להתחיל לעבוד. הצורך שלנו כפול כי לא התחלנו כמו שישראל עשתה בגז ובנפט שלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...