נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן פרסם הערב (שבת) בחשבון הטוויטר שלו הודעת גינוי בשפה העברית כלפי ישראל, בעקבות המהומות שהתרחשו בסוף השבוע האחרון בירושלים. "אנו מגנים בחריפות את ההתקפות המתועבות של ישראל נגד מסגד אל-אקצא, המתרחשות למרבה הצער בכל חודש רמדאן", כתב ארדואן. "כטורקיה, אנו נמשיך לעמוד לצד אחינו ואחיותינו הפלשתינים בכל הנסיבות".
בעשור החולף יחסי ישראל-טורקיה ידעו עליות, אך בעיקר מורדות. הכל החל במשט ה"מאווי מרמרה" במאי 2010, שבעקבות מסקנות דו"ח פאלמר שבדק אותו החליטה טורקיה להוריד את דרג היחסים למזכיר שני (Chargé d'affaires) וגירשה את השגריר הישראלי גבי לוי. ב-22 במארס 2013, במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובאמה בישראל, התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא טורקיה ארדואן והתנצל על התקרית.
באותה שיחה השניים סיכמו על נירמול יחסים מחודש בין המדינות. מאותה השנה ועד לשנת 2016, אז מונה השגריר איתן נאה, מי שמילאו את תפקיד הדיפלומט הבכיר באנקרה הם יוסף לוי ספרי ואמירה אורון שממלאת כיום את תפקיד השגרירה במצרים.
בתום שש שנות המשבר הגיע הסכם הפיוס שבעקבותיו נשלח נאה לאנקרה, ואילו ב-12 בדצמבר 2016 הגיש השגריר הטורקי כמאל אוקם את כתב האמנה לנשיא ראובן (רובי) ריבלין. היחסים לא נותרו יציבים לאורך זמן וכבר במאי 2018 החליטו במשרד החוץ הטורקי, על רקע אירועי "צעדות השיבה" ברצועת עזה, לזמן את השגרירים בתל אביב ובוושינגטון להתייעצויות - וכן גירשו את השגריר הישראלי נאה, תוך בידוק משפיל בנמל התעופה באנקרה.
לאחרונה, טורקיה שינתה את מדיניות החוץ שלה בנוגע למדינות המזרח התיכון ככלל ובנוגע לישראל בפרט. ממצב של נאומים תקיפים, באנקרה עברו לשיטה אחרת לגמרי. בדצמבר הכריז הנשיא ארדואן כי "טורקיה רוצה לשפר את יחסיה עם ישראל. היחסים המודיעיניים שלנו עם ישראל נמשכים". זה קרה כשלושה שבועות לאחר שמקורבו, אדמירל ג'יהאט יאייג'י, הציע לישראל הסכם גבול ימי משותף שעליו פורסם לראשונה ב"ישראל היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו