צומת הדרכים המשמעותי ביותר בתולדות לוב
הבחירות שייערכו בחודש דצמבר, יקבעו את גורלה של המדינה שנמצאת כבר עשור במערבולת • בין אם יזכה הגנרל חליפה, ובין אם יזכה סיף אל אסלאם קדאפי, בנו של השליט המודח - המנצח ייאלץ להתמודד עם כלכלה מרוסקת, מדינה מפוצלת וגם עם שאלת הנורמליזציה עם ישראל
Your browser doesn’t support HTML5 audio
עשור לאחר ההדחה של שליט לוב הרודן מועמר קדאפי ומשטרו, בעקבות מחאות האביב הערבי, נמצאת לוב, המדינה הרביעית בגודלה באפריקה, על פרשת דרכים - לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו בחודש דצמבר.
עם השמות המעניינים שצפויים להתמודד על נשיאות לוב נמנים הגנרל הבדלן ח'ליפה חפתר ובנו סדאם, שלאחר הדחת קדאפי סירבו להכיר בלגיטימיות של מועצת המעבר והממשלה שהוקמה. חפתר, שזכה לתמיכת רוסיה, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ומדינות המפרץ הפרסי, עמד בראשות המיליציות שכבשו שטחים רבים במזרח המדינה. עם זאת, הוא כשל במערכה שניהל לכיבוש המדינה ונאלץ להסכים לממשלה ברשות אל־דבייבה.
מול חפתר צפוי להתמודד על הנשיאות סיף אל־אסלאם קדאפי, בנו של הרודן מועמר. נגד סיף אל־אסלאם, שנמלט מלוב ומעביר את זמנו במדינות המפרץ, עומדים אישומים רבים בגין מעשי שחיתות ופשיעה שבהם היה, לכאורה, מעורב בשנות משטרו של אביו. עם זאת, רבים מקרב אזרחי לוב, שמתרפקים על היציבות במדינה בימי קדאפי, תומכים בהתמודדות של סיף אל־אסלאם, שהכריז כי על אף האישומים נגדו בכוונתו להתמודד בבחירות.
על אף הניסיונות מצד הקהילה הבינלאומית והרצון העז לייצב את המערכת הפוליטית בלוב, בפני מי שייבחר להיות נשיא המדינה העצומה צפויה משימה לא פשוטה. על הפרק עומד לא רק פינוי יותר מרבע מיליון שכירי חרב שהסתננו או נשלחו ללוב בידי גורמים אינטרסנטיים, אלא בעיקר שיקום המערכת המפלגתית שכלל לא היתה קיימת ב־42 שנות שלטון קדאפי. בה בעת, ההנהגה הנבחרת בלוב תידרש לשקם את הכלכלה המרוסקת, במדינה שבה שיעור האבטלה נוסק ליותר מ־40%, וכן לפעול ביתר שאת למיגור הפשיעה מהערים ברחבי לוב.
תומכים בנורמליזציה
כמו כן, אי אפשר שלא להתייחס לזווית הישראלית. השינויים המתחוללים במזרח התיכון והסכמי אברהם שנחתמו בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין וסודאן, וכן חידוש היחסים בין ישראל למרוקו, לא פסחו גם על לוב. חפתר הצהיר לא אחת כי על לוב לחתור לנורמליזציה עם ישראל, כך גם סיף אל־אסלאם קדאפי. ידוע כי שני האישים מנהלים קשרים עם גורמים ישראליים, ואף זוכים לתמיכה בעמדתם כלפי ישראל מצד בעלי בריתם במדינות ערב המתונות. על אף ההתנגדות המסורתית בקרב הציבור הלובי לישראל, מי שייבחר לנשיאות לוב בדצמבר יצטרך להביא בחשבון את יחסי המדינה האפריקנית עם ישראל בבואו לחשב מחדש את המסלול שאליו תפנה לוב - התחפרות באסלאם הקיצוני, או שלטון דמוקרטי וליברלי תוך הושטת יד למערב וגם לישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנודניאל סיריוטי
ראש הדסק לענייני ערבים וכתב אזורי בחיפה ובגליל. החל את דרכו בתקשורת ב-1995 בעיתונות המקומית בחיפה ובקריות, והצטרף ל"ישראל היום" חודשים ספורים לאחר הקמתו ב-2007. בעל תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני בלימודי מזרח תיכון, ממשל ופוליטיקה בעידן המודרני, מאוניברסיטת חיפה. "זכורות לי במיוחד השעות הארוכות שבהן סיקרתי עבור העיתון את אסון השריפה בכרמל ב-2010, שבו נספו 44 שוטרים, כבאים, סוהרים ואזרחים שהוזעקו לסייע במאמצי הכיבוי. זהו אסון הטבע הגדול בתולדות המדינה, והמראות ממנו תמיד יישארו בליבי".
