ההדלפה האמריקנית כי ישראל היא שעומדת מאחורי תקיפת מתקן ייצור הנשק האיראני באיספהאן, שלשום, מלמדת שמדובר באירוע רב חשיבות. הצמרת המדינית־ביטחונית בוושינגטון לא הייתה טורחת להתייחס לאירוע שולי, ועשתה זאת רק כדי לנתק את עצמה מאחריות לו.
גם התגובות ההיסטריות והסותרות מטהרן מלמדות על מבוכה, וכנראה גם על פגיעה משמעותית שספג המתקן, שבו מיוצרים על־פי ההערכות טילים ומל"טים מתקדמים. התמונות שהופצו ממקום האירוע העידו על שריפה גדולה במתקן, אולם אחר כך ניסו האיראנים לטעון כי המל"טים שתקפו אותו יורטו בדרכם וכי לא נגרם נזק משמעותי.
תקיפה כזאת מחייבת שילוב של מודיעין איכותי ושל יכולת ביצוע גבוהה. בצד המודיעיני נדרש להכיר בפירוט את המתקן, את תכולתו ואת המיקום המדויק שבו נמצאים הפריטים שהתוקפים ביקשו לפגוע בהם, וככל הניתן גם את מספר האנשים ששוהים בו. סביר שעיתוי התקיפה – בשבת בערב, כלומר בזמן חופשת סוף השבוע – נקבע כך שבמתקן ישהו כמה שפחות אנשים, כדי לצמצם למינימום את הפגיעה באזרחים וכתוצאה מכך את הדרישה לנקמה.
בצד המבצעי נדרשת יכולת לשגר מל"טים חמושים, שיתפוצצו על המטרה בדיוק מרבי. מאחר שמדובר במל"טים קטנים יחסית (מסוג קוודרוקופטר, בעלי ארבעה להבים), לא ניתן לשגר אותם מחוץ לגבולותיה של איראן ונדרש לעשות זאת משטחה.
זה מצריך יכולת גבוהה, שקיימת רק אצל מספר זעום של מדינות בעולם – ישראל בראשן. בעבר כבר הואשם המוסד כי תקף בדרך דומה יעדים באיראן, בין היתר בתקיפה שבוצעה לפני שנה כנגד מתקן בכרמנשאה שגם בו ייצרו האיראנים מל"טים תוקפים.
איראן האיצה מאוד בשנה האחרונה את ייצור המל"טים, בעיקר מדגם שאהד 136, על רקע החוזים שחתמה עם רוסיה שמסתייעת בהם במלחמתה באוקראינה. באחרונה נחשף ב"ישראל היום" כי שתי המדינות חתמו על חוזה נוסף, שבמסגרתו אמורה טהרן לספק מאות מל"טים נוספים למוסקבה. זאת בנוסף למאמץ איראני להאיץ את ייצור ואספקת המל"טים גם לבנות־החסות שלה במזרח התיכון, ובראשן חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, וכן למיליציות השיעיות בעיראק.
הפעילות האיראנית הזאת מטרידה מאוד את ישראל, ואפשר להניח שגם את אוקראינה ואת המדינות במערב שתומכות בה. סביר, לכן, שהאמריקנים לא הופתעו מהפעילות בבסיס ומתקיפתו, אם כי העובדה שהסירו אחריות מעצמם - באמצעות ההדלפה ל"וול סטריט ג'ורנל", אתמול - מלמדת שהם חוששים מתגובת נגד איראנית (מן הסתם נגד כוחותיהם באיראן), ואולי אף מבקשים להותיר פתח להמשך ההידברות בסוגיית הסכם הגרעין.
בהנחה שישראל אכן עומדת מאחורי התקיפה, מדובר בפעולה ראשונה שמתבצעת תחת ממשלתו החדשה של בנימין נתניהו. בעבר הוביל המוסד – תחת ראשו הקודם, יוסי כהן – מדיניות מבצעית אגרסיבית נגד איראן, ונדמה שגם מחליפו, דדי ברנע, מבקש להמשיך באותה הדרך.
התקיפות האלה נועדו לא רק לשבש ולעכב את הפעילות האיראנית, אלא גם לייצר הרתעה, ובאופן טבעי הן גם מגדילות את החיכוך בין המדינות. בטהרן כבר נשמעו אתמול קריאות לנקום בישראל על המתקפה, ובישראל צריכים להיערך למתקפת נגד איראנית, אפשר שבאותה הדרך שבה נקטו משמרות המהפכה בשנים האחרונות של ניסיונות לפגיעה בכלי שיט במפרץ הפרסי שנמצאים בבעלות של ישראל, וכן במאמץ לפגוע ביעדים ובאישים ישראלים ברחבי העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו