"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

אינטרס ישראלי: השגת מאזן אימה מול לבנון מצדיקה הסכם

אם שדה קאנא יועבר ללבנון, היא תוכל להגיע לעצמאות אנרגטית - ותלותה בדלק האיראני תפחת • מצד שני, אסדה בכריש ללא הסכמה תכניס את המערכת הביטחונית בצפון לתזזית

,עודכן
0השמעה
ספינת דבורה של חיל הים בסיור מול לבנון, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

ההסכם הימי עם לבנון עלה לכותרות בעקבות איומי נסראללה על אסדת כריש והשיח הפוליטי המתלהם בשל הבחירות. לתושבי ישראל מגיע להבין במה מדובר, ולכן יש להבהיר מה עומד על הפרק.

בעת נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000 שימשתי מפקד הזירה הצפונית של חיל הים בדרגת תא"ל. הייתי אחראי לייצוב קו הגבול הימי החדש לאחר הנסיגה. קו הגבול הימי נקבע על ידי ישראל כהמשך לקו היבשתי, והוא יוצא מראש הנקרה באזימוט 291 (צפון-מערב).

עד לטווח 12 מייל (22 ק"מ) מהחוף זהו הקו הצפוני של המים הריבוניים של מדינת ישראל, שהם ריבונות ישראלית לכל דבר ועניין. בהמשך הקו, ועד לטווח של כ-70 מייל, הקו תוחם מצפון את המים הכלכליים של ישראל, שבהם אין למדינה ריבונות, אך יש לה זכות בלעדית להשתמש במחצבים ובדגה שנמצאים בהם.

על קו הגבול הזה הוצבו שישה מצופים (עד לטווח של כ-5 ק"מ מהחוף) כדי לסמן לדייגים הלבנונים היכן עובר קו הגבול. רצינו לשתול מצופים נוספים לאורך כל הקו, אך עומק המים מעבר למצוף השישי לא אפשר זאת.

יותר מעשור ניהלו ישראל ולבנון משא ומתן בתיווך ארה"ב על הגבול הימי. לבנון סירבה להכיר בקו 291 שישראל הכריזה עליו, המשא ומתן התנהל בעצלתיים, והמגעים לא היו בראש סדר העדיפויות של הממשלה.

אסדת הקידוח כריש,צילום: אי.אף.פי

מוותרת ומאפשרת

הרבה מעבר למים הריבוניים נמצא שדה כריש, שעל פי הסימון שלנו נמצא במים הכלכליים של ישראל. לבנון לא הסכימה מעולם לקביעה הזו. מערבית לשדה כריש, גם כן בתוך המים הכלכליים של ישראל, נמצא שדה קאנא ("שדה צידון"). על פי הסימון שלנו, השדה הזה נמצא בשטח ישראל וחלקו הקטן בשטח לבנון. מנגד, הלבנונים טענו שקאנא שייך להם באופן בלעדי, והמשא ומתן נותר בקיפאון.

על רקע זה, החלטת ממשלת ישראל לפני כמה שנים לאפשר לחברת אנרג'יאן להביא אסדה לשדה כריש ללא הסכמה על סימון קו הגבול, העירה מחדש את המחלוקת והובילה לאיומי חיזבאללה. תרגיל חשיבה פשוט היה חושף בפני מקבלי ההחלטות שאסדה בכריש ללא הסכמה תכניס את המערכת הביטחונית בצפון לתזזית.

בשלב זה מסתמן כי לפי הצעת הפשרה האמריקנית שדה כריש יישאר במים הכלכליים של ישראל. קו התיחום של המים הכלכליים ישונה, כך ששדה קאנא יימצא ברובו בשטח הלבנוני. במקרה שיימצא גז בקאנא, לבנון תוכל להפיק אותו. על פניו, ישראל מוותרת על נתח מהמים הכלכליים ומאפשרת ללבנון לפתח את שדה קאנא הקרוב לשדה כריש.

ואולם, אם ההסכם אינו נוגע במים הריבוניים ומשנה רק את תחום המים הכלכליים, כך ששדה קאנא יימצא בשטח לבנון ושדה כריש בשטחנו, לבנון תוכל להגיע לעצמאות אנרגטית. תלותה בדלק האיראני בחסות חיזבאללה תפחת, וייווצר מאזן אימה שיאפשר יציבות כלכלית וביטחונית לשתי המדינות. הסכם כזה - ראוי שיאושר.


הכותב הוא אלוף (מיל') ומפקד חיל הים לשעבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר