לא רק עזה: חמאס מעביר את העימות מזירה לזירה

עזה הייתה שקטה הלילה (בין ראשון לשני), בעוד שהחזית הצפונית רעשה. דרום לבנון היא אמנם מעוז של חיזבאללה, אך לארגונים הפלשתיניים תמיד הייתה באזור זה אחיזה. בשנים האחרונות יש מאמץ מיוחד של ארגון חמאס לבסס את הנוכחות שלו בדרום לבנון, כאשר מדובר בעיקר על פיתוח יכולותיו הצבאיות בזירה זו, במקביל לזירת עזה.

החשש בישראל הוא מהניסיונות של חמאס לפתח יכולות צבאיות וטילים מדויקים בדרום לבנון. החסות שהוא מקבל מחיזבאללה ואיראן תורמת לביסוס הפעילות הצבאית של הארגון באזור זה. העובדה שלבנון שקועה במשבר כלכלי – חברתי - פוליטי חריף שחודר לכל תחומי החיים במדינה, מקלה על חמאס לבנות יכולות צבאיות ולשפר את מוכנותו לעימות אפשרי עם ישראל במסגרת "המערכה הפתוחה של ההתנגדות עם הכיבוש".

האיש של חמאס באזור זה הוא בכיר הארגון בחו"ל, סאלח אלעארורי שנע על ציר טורקיה – לבנון – סוריה. הוא מנהל את היחסים עם איראן ומקיים קשר הדוק עם חיזבאללה. הניסיונות של חמאס להתבסס בלבנון לא היו מתאפשרים אילולא התמיכה מבן בריתו, מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה.

ויש גם את "הקשר הטורקי". היחסים המתחמים של נשיא טורקיה ארדואן עם ישראל יצר מגבלות חדשות על חמאס. הארגון התרגל לפעול על אדמת טורקיה כבשלו, וראה בה קרקע נוחה לגיוס פעילים וכסף לטרור. אלא שהגישה החדשה של אנקרה ביחס לישראל גרמה להבנה בחמאס שאי אפשר לסמוך בעיניים עצומות על הטורקים וכי יש להמשיך ולפתוח אופציות אחרות כדי לבסס את פעילות הארגון בחו"ל.

אחת הזירות האלה היא דרום לבנון. בחמאס שומרים לעצמם את זירת העימות הזאת על אש נמוכה, ומדי פעם גוררים גם אותה למערכה. כוחם של "בכירי חמאס בחו"ל גבר באחרונה לעומת הנהגת חמאס בעזה. תמיד היו מתיחויות בין עזה פנים וחוץ, וייתכן כי אלה עדיין קיימות. אולם במצב הקיים, ללא קשר לשאלה "מי לחץ על כפתור השיגור", הטפטוף הרקטי מדרום לבנון, כל עוד אינו מידרדר להסלמה רחבה, משרת את הנהגת חמאס בעזה, בראשותו של יחיא סנוואר.

בחמאס מעוניינים לייצר תחושה של דריכות מתמדת בישראל, ולגייס כמה שיותר זירות למערכה מבלי להשאיר טביעות אצבע ברורות. חלק מהטקטיקה של הארגון הוא להעביר את העימות מזירה אחת לאחרת. סביר כי גם את שטחי יהודה ושומרון חמאס ינסה לגייס למערכה ככל שיוגבר הלחץ עליו ברצועת עזה.