"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

תמונת הניצחון של פוטין עדיין רחוקה

בראייתה של רוסיה, אוקראינה אינה אלא טעות היסטורית. כוונתו של פוטין היא לפרז את המדינה, לחסל את המשטר הדמוקרטי וליצור מעין ממשלת בובות

,עודכן
0השמעה
רוצה להחזיר את רוסיה לימיה כמעצמה. פוטין, צילום: אי.פי.איי

עם קריסת ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה שררה בקרב הדמוקרטיות הליברליות תחושה של ניצחון. תחושה כי הגישה הקפיטליסטית ניצחה, וכי רוסיה תעבור הליכים דמוקרטיים־מערביים. כאשר כיהנתי כשגרירת ישראל ברוסיה, בתקופת שלטונו של הנשיא בוריס ילצין, נוכחתי, באופנים שונים, בזלזול של מדינות המערב ברוסיה ובתחושת ההשפלה שחשו הרוסים, לצד תחושה של איום אסטרטגי על האומה הרוסית.

רק לאחר הפלישה הרוסית האלימה לאוקראינה הבין המערב את עומק התפיסה האימפריאליסטית הרוסית, ואת הכמיהה העצומה לשוב ולהיות מעצמה. כמי שחווה כאיש הק.ג.ב את התרסקות האימפריה הסובייטית וצפה בהיחלשותה של רוסיה, הוא ראה בחשש את נאט"ו דוחפת את כוחותיה מזרחה, בניגוד מוחלט להבטחות המערב לאחר פירוק ברית המועצות.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין,צילום: אי.פי

באוזני העולם הצהיר פוטין על "מערכה מוגבלת" שנועדה לפרז את אוקראינה ולעשות "דה־נאציפיקציה", כלשונו, של אוקראינה. הוא אינו משתמש במונח "מלחמה", כדי לא להעלות בזיכרון הרוסים את מלחמת העולם השנייה (שברוסיה מכונה "המלחמה הפטריוטית הגדולה"), שהמחיר הכבד שגבתה מהחברה הרוסית לא נשכח עדיין.

כזכור, בעקבות הדחתו של הנשיא האוקראיני הפרו־רוסי ויקטור ינוקוביץ' והעברת השלטון לאופוזיציה הפרו־מערבית, פלשה רוסיה לחצי האי קרים וסיפחה אותו. למעשה, כך כבר הכריע פוטין כי אוקראינה לא תוכל להיכלל באיחוד האירופי, שהרי האיחוד לא יקבל מדינות שיש בהן סכסוך טריטוריאלי.

הרס רב מהפצצות הרוסים באזור ז'יטומיר, אוקראינה //,צילום: רויטרס

בראייתה של רוסיה, אוקראינה אינה אלא טעות היסטורית. כוונתו של פוטין, ככל הנראה, היא לפרז את המדינה, לחסל את המשטר הדמוקרטי וליצור ממשלת בובות, שתהיה מדינת חסות של רוסיה. מניעיו הם אידיאולוגיים וגיאופוליטיים כאחד, תוך הפרה בוטה של ההסכמים הבינלאומיים.

אך נראה כי פוטין לא העריך כהלכה את ההתחזקות הלאומיות האוקראינית ואת הנחישות שהעם האוקראיני יפגין. בהתנהלותו הכוחנית יש גם איתות למדינות ברית המועצות לשעבר, כמו המדינות הבלטיות ומולדובה, כי עליהן להיזהר, שהרי המערב לא יבוא לעזרתן בעת צרה.

אמנם ברוסיה הרובל התרסק, אך פוטין עדיין זוכה לתמיכה רבה. הרוסים ניזונים אך ורק מהתקשורת הרשמית, משום שכל ערוצי התקשורת הליברלית נסגרו, ההפגנות נאסרו ולמעשה אין כל אופוזיציה פעילה ברוסיה. פוטין הצליח לחסל אותה.

האם הסנקציות הכלכליות החדשות שהוטלו על רוסיה ישפיעו על פוטין ויניעו אותו לחתום על הסכם שלום? אין לדעת. אולם ברור כי פוטין מבין היטב את תלות המדינות האירופיות בנפט ובגז הטבעי הרוסי, ומכיר היטב את רעבונה הגדול של סין לנפט ולגז.

פוטין, שאת אכזריותו כבר הוכיח בעבר, חייב תמונת ניצחון. התמונה, למרבית הצער, עדיין רחוקה.

פרופ' עליזה שנהר כיהנה כשגרירת ישראל ברוסיה.

הביא לאור: אסף גולן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר