"ננצח את הרוסים, ואז ישראל תעזור לנו לבנות צבא חזק"

גרגורי והאלה ריבה, בשלהי שנות ה־30 לחייהם, הם בעלי בית מלון ומסעדה לא הרחק מהרובע היהודי הישן בעיר לביב. בניגוד לבעלי בתי מלון אחרים, שעושים רווחים גדולים מכל המגיעים לעיר הבטוחה יחסית עדיין, גרגורי והאלה החליטו להפוך את העסק למרכז סיוע הומניטרי לפליטים שנוהרים ללביב מאזורי הלחימה.

יצר ההתנדבות הזה ניכר כמעט בכל מקום בלביב. הלביבים עוזרים ככל יכולתם, מי בתרומת אוכל ומשקאות, מי בתרומת בגדים חמים וצעצועים לילדים, ומי באירוח.

21 חדרי המלון של גרגורי והאלה עומדים כולם לרשות פליטים. גם המסעדה משרתת אך ורק פליטים. "אנחנו נותנים לבאים מקלט", מספר גרגורי, "הפליטים מקבלים כאן אוכל בחינם, גם כאלה שלא שוהים במלון. אלו שלא יכולים לשלם על החדרים, לא משלמים. אם אנשים יכולים לשלם, אנחנו מבקשים מהם רק 50% מהמחיר. בעלי האמצעים שמתארחים מוכנים לשלם פי עשרה מהמחיר, כדי שנוכל לארח אנשים בלי כסף".

גרגורי מוסיף: "רוב המגיעים לכאן הם נשים וילדים, הבוקר הגיעו ארבע נשים, שאחת מהן נכה. כעת אנחנו מטפלים בהסעה שלהם לגבול".

לשאלה אם לביב תישאר בטוחה הוא עונה כי הם "מתכוננים למתקפה רוסית, דבר לא עוצר אותם".

אנדרה, מפיק ואיש יחסי ציבור יליד לביב, נמלט מקייב והוא עוזר לגרגורי והאלה כשוטף כלים, שומר בלילות ומתאם קבוצות נהגים שמעבירים פליטים. "בשבוע החולף", אומר אנדרה, "הבנו שהכל יכול לקרות. התחננתי בפני אמי בת ה־70 שתברח, אך היא מסרבת".

אנדרה וגרגורי היו בישראל במסגרת ההכנות לאירוויזיון, שנערך בתל אביב לפני שלוש שנים. אחד הדברים שהרשימו את גרגורי היה מראה חיילות עם כלי נשק ברחובות. הוא לא חשב שימצא את עצמו במצב  שיחייב אוקראינים להתגייס לצבא.

"הצבא לא מגייס מתנדבים שלא יודעים להפעיל נשק, אז הלכתי למשמר האזרחי. אנחנו ננצח את הרוסים, למרות הנחיתות הצבאית שלנו, כי אנחנו נחושים להגן על הבית. אבל אחרי הניצחון נזדקק מכם בישראל סיוע מקיף בבניית צבא חזק ובעיקר בהפעלת מערכות הגנה אווירית".

בקומה השנייה של המלון, הוקם מפעל מאולתר לייצור רשתות הסוואה לצבא האוקראיני.

נשים, רובן מורות, גוזרות בדים ובונות רשתות. "עכשיו חופשת חורף, ואנחנו לא מסוגלות להישאר בבית ללא מעש במצב שנוצר", אומרת נטליה. "מה שקורה כאן זו טרגדיה. עד הרגע האחרון לא האמנו שזה יקרה".