ברית ורשה החדשה: פולין בחזית האירופית מול רוסיה

בבת אחת הפכה פולין מאיום על הסדר הפוליטי הדמוקרטי-ליברלי של המערב, לחוד החנית של המאבק על הגנתו של הסדר הפוליטי הזה מפני מה שהוא רואה לפתע כאויב ראשון במעלה: נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין ומה שנתפס במערב כתוכניות ההתפשטות ״האימפריאליסטיות״ שלו.

עד לאחרונה סירב נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, להיפגש עם עמיתו פולין השמרני, אנדז׳יי דודא בשל מדיניותה השמרנית, בעיניו של הממשל הדמוקרטי האמריקני, של ממשלת פולין הנוכחית. גם האיחוד האירופי נערך להטיל עיצומים כלכליים על פולין בשל ״פגיעה בערכי האיחוד האירופי״. וושינגטון ובריסל מוצאות את עצמן מחויבות לבצע חישוב מסלול מחדש ביחס לפולין, כי כפי שאמר יהודי חכם אחד: הכל יחסי.

הניסיונות בקיץ האחרון להציף את פולין ודרכה את אירופה ב״פליטים״ מהמזרח התיכון ומאפריקה שיובאו לבלארוס בעידודה של מוסקבה, היו רק קדימון למנוסת הפליטים האמתיים מאוקראינה שמחפשים כעת מקלט בפולין. כל עוד אוקראינה שימשה מחיצת הגנה לגבולות המזרחיים של האיחוד האירופי ושל נאט״ו, היה אפשר להתייחס בפטרונות לממשלה הימנית בפולין ולהתעלם מהתראותיה החוזרות ונשנות מפני האיום האמיתי הנשקף לאירופה. כעת, פולין הופכת למדינת חזית. הבריטים כבר הבינו זאת ושיגרו מערכות הגנה מתקדמות מתוצרתם לפולין.

בשנות ה-50 העניקה בירת פולין את שמה לברית צבאית שבריה״מ הקימה עם גרורותיה במזרח אירופה כמשקל נגד לברית הצבאית של נאט״ו. ״ברית ורשה״ קרסה עם התמוטטתם של בריה״מ והגוש הקומוניסטי באירופה בתחילת שנות ה-90. מאז הקפידה פולין להתרחק במהירות ככל האפשר מרוסיה, מחשש שזו לא תוותר במהרה על אחיזתה במזרח אירופה.

בעוד מדינות מערב אירופה לא ממש לקחו ברצינות את ההתרעות של פולין וכשלוש המדינות הבלטיות, והיו בטוחות שיצליחו לערער את מרחבי ההשפעה הרוסיים באמצעות תמיכה בגורמי אופוזיציה דמוקרטיים ובעלי נטייה מערבית, הקפידה פולין על גישה מעשית ומציאותית וייצרה סביבה ״ברית ורשה״ חדשה, שמכוונת הפעם נגד רוסיה. התיאום הגובר בין וורשה למדינות ״הגוש המזרחי״ לשעבר - אלו שהצטרפו לאיחוד האירופי ולנאט״ו וחלק מאלו שעדיין לא אך הן שותפות לתחושת האיום הרוסי ייצב את פולין בעמדת בכורה הזירה האירופית.

היום (שישי) אמורים להתכנס בוורשה מנהיגי תשע מדינות שהיו בעבר גרורות רוסיות כדי לגבש חזית אחידה מול מוסקבה ולחייב את המערב לקחת את חששותיהם ביתר רצינות. החשד הגדול ביותר הוא שלאחר תקיפת אוקראינה, ינסה הקרמלין לערער את היציבות במדינות הבלטיות, בהן גרים מיעוטים רוסים משמעותיים. חשש נוסף הוא קיומה של מובלעת רוסית חמושה היטב, קלינינגראד, בין פולין וליטא.

התקיפה הרוסית באוקראינה נחשבת בצדק כתקיפה על ״הסדר העולמי החדש״ שנוצר באירופה ובעולם לאחר סיומה של המלחמה הקרה והתפרקות ברית המועצות. פוטין, בראייתו את האיום על האינטרסים הביטחוניים הרוסיים שנובעים מהתרחבותה של נאט״ו לאזורי השפעה מסורתיים של מוסקבה באירופה, מנסה לייצר מפה אירופית חדשה. זו מציבה את פולין בלב העימות הבין-גושי החדש. וזו מציאות שבה גם על ישראל להכיר.