עוד לפני שהקרב החל, פוטין כבר ניצח את המערב באוקראינה

באסכולת היחסים הבין-לאומיים (יחב"ל) המושג "משחק סכום 0" מוכר. זהו ביטוי לעולם של פעם, עולם ריאליסטי, שבו - "אם אתה לא איתי, אתה נגדי", עולם שיש בו מנצחים ומפסידים, ואין פרשנות עמומה שתיתן תחושה לשני הצדדים שהם הרוויחו משהו, או שיכול להיות שהאמת נמצאת בנקודת ההשקפה שלך, כמו המושג הביזארי "אמת לשעתה".

בעולם של היום, מוצף הפוסט-מודרניזם, הביטויים האלה נשכחו. ותחת עדשות ה-"ניאו ריאליזם" שהוא ביטוי מעודן לעולם של פעם, הכל כבר יכול היה להיראות ורוד יותר. אבל זהו, שלא. בסופו של דבר, ולמרות כל הניסיונות לצייר תמונות מטושטשות, הנה, כאשר אנו מתבוננים במשבר בין רוסיה וארצות הברית- נראה שבאמת חזרנו אחורה. זו כנראה נקודת האיזון של העולם, והמצב הטבעי. וכל מה שקרה ב-30 השנים מאז התמוטטות הגוש הסובייטי, היה אפיזודה חולפת, שבה ההגמוניה האמריקנית לא הצליחה לשנות את העולם באופן שימנע ממנו לחזור לנקודת האיזון ההיא, הבין-מעצמתית. כעת אנו עדים ל"תיקון" במונחים פיננסיים.

המערב לא מתכונן להקיז דם עבור אוקראינה

ומה בעצם יש לנו כאן? שתי מעצמות, אחת ממזרח, אחת ממערב, יבשת אחת במרכז- אירופה, פוסט-טראומטית, יש לומר, מאז מלחמת העולם השנייה. ובעין הסערה מדינת חיץ - אוקראינה, ועליה כאילו יקום וייפול דבר. אבל כאשר מתבוננים בהתנהלותו של פוטין ב-15 השנים האחרונות ובמגמה האסטרטגית העקבית שלו - הוא מעוניין להחזיר את רוסיה למעמד של מעצמת על שמהווה משקל נגד להגמוניה האמריקנית המתמוססת. למען האמת, מנקודת מבטו - בצדק, מאז 1990 המערב הפיל לחיקו בזו אחר זו את כל המדינות שהיו שייכות לגוש הסובייטי ממערב להרי אורל. והדוב הרוסי חש באופן גלוי ומוצהר כיצד סוגרים עליו.

פוטין פעל בנחרצות מול התקוממויות, וניסה לייצר קו ברור שממנו המערב לא יקבל דריסת רגל. לא באבחזיה, ולא בגאורגיה, לא במדינות הבלטיות, וגם לא בחצי האי קרים. רוסיה לא תיתן למערב להגיע למפתן הדלת שלה. המנהיג הרוסי גם הוכיח שהוא לא חושש מהפעלת כוח, ובאמת, כשפעל כך, אותן מדינות חיץ נפלו לידיו כמו מגדל קלפים.

ועכשיו אוקראינה - מזה חודשים רבים פוטין מרכז כוחות סביב מדינת החיץ הזו, ומאותת דרכה למערב- "עד כאן". האיתות הזה לא בה בזמן ולא בא בטוב לוושינגטון. כל שכן באירופה. הם עסוקים בצרות שלהם, ומלחמה עבורם היא גיהינום שאין להם שום רצון אמיתי להתמודד איתו. בהקשר הזה פוטין הוא לא יותר ממטרד. רק שבזמן שפוטין שומר על אסטרטגיה יציבה - במערב מגמגמים.

תנוח דעתכם - אתם לא תראו כאן מלחמת מזרח במערב. המלחמה הזו כבר הוכרעה - המערב לא מתכונן להקיז דם עבור אוקראינה. וגם אם נותרה רק הסצנה של דיביזיות משוריינות רוסיות בתנועה מול מגננה פריכה - ובסבירות גבוהה היא תגיע, למערב אין באמת רצון וגם לא יכולת לתת את הקונטרה הנדרשת.

המלחמה הזו הסתיימה עוד לפני שהחלה. פוטין ניצח, ועכשיו מחפשים את הסכם הכניעה בצירוף רומנטי של תמונת ניצחון. כן, זה העולם של עכשיו, שהוא במידה רבה העולם של פעם, העולם שבו לא מתעסקים עם הדוב הרוסי, ותרבות שאוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר.