המלכה אליזבת' באבל ובמשרדי ראש הממשלה חוגגים - האם ג'ונסון בדרך החוצה?

האם זמנו של בוריס ג'ונסון בלשכת ראש ממשלת בריטניה הולך ואוזל? המנהיג השמרני, שהוליך את מפלגתו לפני שנתיים לניצחון סוחף בבחירות כלליות - ניצחון שאפשר את מימושו של ה"ברקזיט", ניצב בפני ביקורת גוברת לא רק מצד הציבור, האופוזיציה והתקשורת אלא גם משורות מפלגתו.

המבקרים טוענים כי התנהלותו לא מוסרית וכי אינו משמש דוגמה אישית במאבק נגד מגיפת הקורונה. בימים האחרונים שיגרו לפחות חמישה חברי פרלמנט שמרניים, להנהלת מפלגתם, מכתבים בהם הביעו את אי אמונם בראש הממשלה ג'ונסון.

הדחתו של ראש ממשלה מכהן ע״י מפלגתו מצריכה התגייסות משמעותית יותר של הנבחרים השמרניים, אך התחושה היא, שג'ונסון הופך מנכס אלקטורלי לנטל אלקטורלי עבור המפלגה השמרנית. זאת בעיקר בשל שלל החשיפות על אירועים חברתיים ומסיבות שנערכו במשרדי ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10, בניגוד מוחלט לכל ההגבלות שהממשלה הטילה על כלל האוכלוסייה הבריטית במסגרת המאבק בקורונה.

כיממה לאחר שניצב בפני הפרלמנט הבריטי, התנצל על השתתפותו במסיבה שנערכה במאי 2020 בגן של לשכת ראש הממשלה, הביע הבנה לזעם הציבורי המופנה כלפיו וכלפי ממשלתו - התפרסמו פרטים חדשים על מסיבות שהתקיימו בדאונינג 10, בעיצומו של האבל הלאומי על מותו של הנסיך פיליפ, בעלה המנוח של המלכה אליזבת. זאת כאשר בטכס האשכבה היו נהלי ריחוק חברתי קפדניים ביותר.

שני אירועי פרידה שנערכו ב-16 באפריל אשתקד לעובדים בצוותו של ג'ונסון - מנהל מחלקת התקשורת ג'יימס סלאק ואחד מצלמיו האישיים של ראש הממשלה, הפכו למסיבת גן בהשתתפות עשרות אנשים. המסיבה נמשכה עד לשעות הבוקר המוקדמות וכללה ריקודים ואלכוהול בשפע, בניגוד לכל ההגבלות שהיו בתוקף באותה תקופה. סלאק, שמכהן כעת כסגן העורך הראשי של הצהובון Sun, מיהר גם הוא להתנצל על תחושות הזעם שעורר אירוע הפרידה שנערך לו. ספק אם התנצלות זו תצליח לשכך את הסלידה הציבורית הגוברת מהתנהגות מקורביו של ג'ונסון.

ג'ונסון אמנם לא השתתף באירועים אלו וכלל לא שהה במשרדיו, שהם גם מקום מגוריו, אך הוא אחראי למתרחש שם. לא מדובר באירוע בודד, אלא במה שנראה כחלק מ"תרבות של הפרת חוק" בלשכת ראש הממשלה, תרבות המשתלבת היטב עם תדמיתו הפרועה של ראש הממשלה הצבעוני. מעבר לכך, מדובר בהפרת אבל לאומי על מות בעלה של המלכה. למרות השערוריות הנקשרות חדשות לבקרים למשפחת המלוכה, שהאחרונה מהם היא ביטול כל תאריו הצבאיים והמלאכותיים של הנסיך אנדרו בשל ההאשמות נגדו בניצול מיני של קטינה  - פגיעה שכזו במשפחת המלוכה נתפסת כזלזול והבעת בוז באומה כולה. התקשורת הבריטית מציגה בצד הדיווחים החדשים על המסיבות בדאונינג 10 צילומים של המלכה אליזבת יושבת לבדה בהתאם לנהלי הריחוק החברתי בטכס האשכבה לבעלה. המסר של הצילומים הללו ברור: בעוד שהמלכה מכבדת את ההגבלות בשעתה הקשה, כמו המוני הבריטים, אנשיו של ראש הממשלה חוגגים.

גורלו של ג׳ונסון נתון כרגע בידיה של פקידה בכירה במשרדו, בו גריי, המבצעת חקירה יסודית של הפרות נהלי הקורונה במשרד ראש הממשלה באירועים חברתיים שנערכו החל מאמצע ממאי 2020, ימיו של הסגר החמור הראשון שנכפה על בריטניה בגל הקורונה הראשון. דו"ח החקירה, שתוכנו יהיה עובדתי בעיקרו, אמור להתפרסם בימים הקרובים. אם תימצא הפרה פלילית של נהלי הבידוד החברתי, יועבר הנושא לטיפול המשטרה.

הלייבור משתחררת מתדמיתה האנטישמי

המסיבות מצטרפות לשורת כשלים אחרים של ממשלת ג'ונסון: ההשתוללות המחודשת של מגיפת הקורונה. למרות ההצלחה הראשונית של מערכת החיסונים ההמונית - בבריטניה נרשם מספר קורבנות הקורונה הגבוה ביותר באירופה המערבית (מעל ל-151,000 מתים מאז תחילת המגיפה); ההשלכות הכבדות של ה"ברקזיט" על הכלכלה הבריטית; והחריקות הגוברות בין חלקי הממלכה המאוחדת, במיוחד מצדם של הבדלנים הסקוטיים שהתנגדו לעזיבת האיחוד האירופי.

סקרי דעת הקהל האחרונים מצביעים על התחזקות משמעותית של מפלגת הלייבור בהנהגתו של קיר סטארמר. 38% מהבריטים אומרים שיצביעו ללייבור לעומת 32% שתומכים בשמרנים. מדובר בהיפוך מגמות דרמטי בהשוואה לתוצאות הבחירות האחרונות, בהם ספגה הלייבור, אז בראשות ג׳רמי קורבין, את התוצאה הגרועה ביותר בתולדותיה מאז שנות השלושים של המאה העשרים.

הלייבור עדיין לא הצליחה להשתחרר לחלוטין מהשפעת קורבין ואנשיו על המפלגה, למרות שטיהור השורות מגורמים אנטישמיים, שתפסו אחיזה תחת הנהגתו של קורבין נמשך. המפלגה הזו הצליחה להשתחרר מתדמית הקיצוניות והאנטישמיות שפגעה בה בשלהי כהונתו של קורבין, והפכה מחדש לאלטרנטיבה ראויה לשלטון. הדחה אפשרית של ג׳ונסון בידי מפלגתו לא תביא בהכרח לבחירות חדשות, אך קשה כרגע לראות בשורות צמרת השמרנים מנהיג או מנהיגה שיצליחו להלהיב את את המצביעים בשעה שבה בריטניה מתמודדת עם אתגרים רבים וקשים מדי. אחרי קרוב ל-12 שנים רצופות בשלטון ושלושה ראשי ממשלה שהתקשו לנווט את בריטניה, נראה שהמסיבה עלולה להיגמר עבור השמרנים הבריטיים.