"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בלארוס: הצעת חוק רושמת את היהודים שנספו בשואה כבלארוסים
בהצעה שעוסקת ב"רצח העם הבלארוסי", מוזכרים רק "מיליוני אזרחים סובייטים שהפכו לקורבנות הנאציזם" • היסטוריונים: 800 אלף יהודים הושמדו בשל דתם, אבל בחוק אפילו לא מופיעה המילה "שואה"
נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו| צילום: איי.פי.

בלארוס: הצעת חוק רושמת את היהודים שנספו בשואה כבלארוסים

בהצעה שעוסקת ב"רצח העם הבלארוסי", מוזכרים רק "מיליוני אזרחים סובייטים שהפכו לקורבנות הנאציזם" • היסטוריונים: 800 אלף יהודים הושמדו בשל דתם, אבל בחוק אפילו לא מופיעה המילה "שואה"

,עודכן
0השמעה

ישראל מקפידה להגיב על כל ניסיון בעולם להכחיש או לגמד את השואה, או לפגוע בזכרה. הרוח הזו הזינה לאחרונה אתהעימות בינה לבין פוליןסביבהרכוש היהודי במדינה.

כעת, נראה שהמשטר הבלארוסי מזמן את המבחן הבא לירושלים: בפרלמנט במינסק מקודמת הצעת החוק "רצח העם הבלארוסי", שאינה מזכירה אפילו במילה את 800 אלף היהודים שנרצחו בשטח בלארוס, ויתרה מכך – רושמת אותם כבלארוסים.

לפי הצעת החוק, שכבר זכתה לשני אישורים ראשונים, החוק נועד "לשמר את זכרם של מיליוני האזרחים הסובייטים שהפכו לקורבנות הנאציזם", וקובע כי "הפשעים שבוצעו בידי הנאצים ועוזריהם נועדו להשמדה שיטתית של העם הבלארוסי". עוד נקבע בחוק כי מי שיכחיש את "רצח העם הבלארוסי" צפוי לעונש של חמש שנות מאסר, ובמקרה של הישנות העבירה – ל-10 שנים מאחורי סורג ובריח.

ה"יאמה", האנדרטה המרכזית לזכר גטו מינסק, בבלארוס, ב-2015,צילום: רויטרס

שלטונות בלארוס סבורים כי 3.5 מיליון בלארוסים נרצחו בידי הנאצים, אולם יש בעיה קטנה: כ-800 אלף מתוכם היו יהודים שהושמדו במסגרת הפתרון הסופי רק בגלל יהדותם. במילים אחרות, לפי הצעת החוק, שואת יהודי בלארוס תירשם כחלק ממניין הקורבנות הכלליים בשטח הרפובליקה הסובייטית דאז.

"הצעת החוק המכונה 'העם הבלארוסי' כוללת כל אזרח שהתגורר בשטח הרפובליקה הסובייטית של בלארוס בתקופת המלחמה ואחריה", כתב ההיסטוריון ד"ר אלכסנדר פרידמן מאוניברסיטת הומבולדט בברלין, שמתמחה בהיסטוריית מזרח אירופה והשואה, בערוץ הטלגרם שלו. "באופן זה, משטר לוקשנקו 'מנכס' לעצמו את קורבנות השואה ומכריז עליהם – לצורכי תעמולה – בלארוסים: באופן צפוי, המילים 'שואה' ו'יהודים' חסרות בהצעת החוק, וזה עיוות תורן של ההיסטוריה וביזוי קורבנות השואה".

ד"ר לאוניד סמילוביצקי, ראש הפרויקט לחקר יהדות בלארוס ומדען בכיר במרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב, מותח ביקורת חריפה עוד יותר – ומצביע על העיוותים בהצעת החוק. "לא היה שום רצח עם בלארוסי, ומה שנעשה עכשיו הוא גימוד השואה", הוא אומר בשיחה עם "ישראל היום". "בבלארוס משווים בין טרור לבין רצח עם, ואלה דברים שונים. טרור זו מדיניות תגובה שהפעילו הנאצים בנקמה על פעולות הפרטיזנים. כלומר, אלמלא ננקטו פעולות של התנגדות, לא היה טרור. מנגד, מדיניות רצח העם הייתה מכוונת ומתוכננת מראש כלפי יהודים וצוענים, שבה אם רק נולדת יהודי ולא עשית דבר, כבר נידונת למוות. אציין כדוגמה את רצ'יצה, העיר שממנה באה משפחתי, שבה נרצחו 1,500 יהודים – אבל בבלארוסים לא נגעו, כי היישוב לא היה בשטח של משימות נקם".

לדברי ד"ר סמילוביצקי, "בלארוס היא המדינה היחידה באירופה שבה מתקינים סימן שוויון בין טרור לרצח עם. הנאצים ביצעו בבלארוס 1,400 משימות תגמול, 628 כפרים נשרפו על תושביהם, 4,500 כפרים ללא תושבים, אבל אלה היו פעולות תגמול על מבצעי הפרטיזנים שבהן הנאצים הענישו גם בלתי מעורבים. האוכלוסייה האזרחית שימשה מגן חי נגד הגרמנים, אבל מלכתחילה הנאצים לא הרגו את אלה שלא התנגדו. 386 אלף ילדים בלארוסים הלכו לבתי ספר תחת השלטון הנאצי. היה קרקס, היו מוזיאונים, היו מכונים וכתבי עת. כאשר הצבא האדום בא לשחרר את בלארוס, אלפי בלארוסים בחרו לעזוב עם הגרמנים הנסוגים, כי הם העדיפו להיות תחת שלטונם מאשר תחת הסובייטים".

ההיסטוריון ד"ר לאוניד סמילוביצקי,צילום: אלכסנדר ליטין

אשר למיליוני הבלארוסים שנרצחו בידי הנאצים, סמילוביצקי מדגיש: "השלטון טוען שאוכלוסיית בלארוס הצטמקה ב-3.5 מיליון במהלך מה שנקרא 'המלחמה

הפטריוטית הגדולה' (שהתרחשה בשנים 1945-1941), אבל במספר הזה מתערבבים 800 אלף יהודים שהושמדו בשל אמונתם וכ-800 אלף שבויי הצבא האדום שבאו מכל רחבי ברית המועצות". לדבריו, צריך להחסיר גם כ-50 אלף משתפי פעולה ו"רבבות שלא שבו מהאבקואציה" (פינוי האוכלוסייה לעומק בריה"מ, הרחק מהחזית), כך שהמספר הנותר – כ-1.7 מיליון בני אדם – הם תושבי בלארוס שמתו במלחמה".

לדברי ד"ר סמילוביצקי, הצעת החוק, שהוא רואה בה כלי תועמלני וכלי לדיכוי של מתנגדי לוקשנקו, ממשיכה את היחס של המשטר הבלארוסי כלפי השואה. "המשטר לא עסק בתולדות השואה במשך 30 שנה. יש על הנושא הזה חצי עמוד בספרי הלימוד בהיסטוריה. ברמה הממלכתית, מעולם לא הייתה ועידה בנושא זכר השואה, אין דיונים, אין מוזיאונים, אין שום יוזמה מצד המדינה. בכל שנות כהונתו, לוקשנקו ביקר רק שלוש פעמים ב'יאמה' (האנדרטה המרכזית לזכר גטו מינסק; ד"ב). מי שמקדמים את החוק לא יודעים היסטוריה ולא רוצים לדעת אותה. אז הצעת החוק היא צעד פוליטי לחלוטין, שנועד כולו לצורכי פנים – ורק מגמד את השואה".

מארגון RAZAM, המאגד יהודים יוצאי בלארוס התומכים במחאה נגד לוקשנקו, נמסר: "הדיקטטור שוב משכתב את ההיסטוריה לטובת האינטרסים שלו ומבזה את זכר אבותינו ואימהותינו – יהודי בלארוס – שנספו בשואה. זה מקומם".

"ישראל היום" פנה אל משרד החוץ ותגובתו תפורסם לכשתימסר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו