"כולנו חוששים": ישראלים ממינכן מספרים ל"ישראל היום" על המאבק במפגינים ומפיצי השקרים

יהדות גרמניה לא שותקת: במינכן הוקם לפני כמה ימים, באישור בית המשפט (לאחר שהעירייה אסרה את ההקמה), מאהל מחאה פרו-פלשתיני ברחבת האוניברסיטה המקומית.

בתגובה, הקהילה היהודית במינכן הציבה מסך ענק מול המאהל המקרין את זוועות 7 באוקטובר. בנוסף, הגיעו מפגינים רבים תומכי ישראל כבר מהרגע הראשון, ו-24 שעות ביממה עומדים אנשים במשמרות מול המאהל עם דגלי ישראל. רובם, אגב, לא יהודים. היוזמה להקמת המסך היתה של אזרחי גרמני בשם גראלד וצל.

איתן קופרס-לוי, בן 46, ישראלי שחי בגרמניה 23 שנה, הוא פעיל בקרב הקהילה היהודית והישראלית בגרמניה. לפני שש שנים הקים איתן עמותה שנקראת ״הבית״, שמטרתה לקדם תרבות ישראלית ויהודית. בין היתר, לוקחת העמותה חלק פעיל בהסברה הישראלית במינכן.

עד לפני תקופה קצרה היה קופרס-לוי מרצה ליהדות ועברית בחוג למזרח התיכון באוניברסיטה של מינכן - ואין לו ספק שסטודנטים רבים מהמחלקה שבה עבד הם בין אלה שארגנו את ההפגנה נגד ישראל.

"הקהילה פה מאוד ציונית ועשתה רבות מאז 7 באוקטובר", תיאר קופרס-לוי. בהפגנות שמתקיימות בימים אלו באוניברסיטה במינכן המפגינים מוחים "נגד רצח העם שישראל מבצעת בפלשתינים". לטענת איתן, חלק מהמפגינים הם ממוצא ערבי/טורקי או מהשמאל הרדיקלי הגרמני.

מה התחושות של היהודים ברחובות ברחבי המדינה?

"אני חושב שכולנו חוששים. יחסית למדינות אחרות באירופה, גרמניה היא מדינה אוהדת והרשויות הגרמניות יוצאות מגדרן כדי שיהיו פה חיים יהודיים משגשגים. אולם בערים מסוימות יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה והתחושה היא בין חוסר נוחות לפחד. רוב המוסלמים בגרמניה הם פליטים ממדינות ערביות כגון סוריה ועיראק או שהם דור שלישי למהגרי עבודה טורקיים.

"התמיכה בפלשתינים בקרב אוכלוסייה זאת הינה ללא סייג. מה גם שהם ניזונים בעיקר מגלי תקשורת בשפת אימם - ובהתאם לכך גם התמונה שלהם על ישראל".

לגבי המחאה הפרו-פלשתינית אומר קופרס-לוי: "מחאה היא דבר לגיטימי. במידה שהמחאה אינה אלימה, זאת בהחלט זכותם להפגין נגד ממשלת ישראל או כל ממשלה אחרת. מה שכן, יש קמצוץ רדיקלי שמסוגל להיות אלים ובהחלט יש חשש ממנו".

בהמשך הוא התייחס למצב בגרמניה בהשוואה למצבם של יהודים נוספים ברחבי העולם. "לצערי הרב, גם בגרמניה, בדומה למה שראינו באוניברסיטאות בארצות הברית, סובלים רבים מהמפגינים האנטי-ישראליים מבורות בכל מה שקשור לישראל. חבר'ה צעירים ניזונים מהרשתות החברתיות, המציעות עובדות אלטרנטיביות'".

הרוב הדומם

"חלק מהמפגינים הם גם אנטי-אימפריאליסטים והם רואים בנו את 'הכובש החזק' מול 'הפלשתינים המסכנים'. רבים מהאירופאים לא יודעים את העובדות על הקמתה של מדינת ישראל ומאמינים לנרטיב האנטי-ישראלי, שבאנו וכבשנו את הארץ", הוא אומר.

בעניין תגובת הקהילה היהודית בגרמניה להפגנות טוען לוי ש"המחאה שלנו חשובה בעיקר אל מול הרוב הדומם. עלינו לעשות הכל על מנת שהרוב הדומם יתמוך בנו ולא יאמין לצד הפלשתיני".

"בהחלט חושש"

בעניין תחושותיו האישיות בתקופה האחרונה הוא אומר: "כישראלי ואבא לילדים קטנים אני בהחלט חושש להחצין את הישראליות. זה עצוב, אבל אני ממעט לדבר עברית במקומות ציבוריים ומשתדל לא להתבלט".

גיא כץ (42), פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת מינכן, במקור מכפר ורדים, גר בגרמניה 20 שנה. הוא נמנה בין המארגנים של צעדות ח"י (18) דקות למען השבת החטופים, שמתקיימות מזה כ-27 שבועות. קבוצת הצועדים מונה כ-1,000 איש. בנוסף, כץ חבר פעיל בקהילה היהודית.

האם אתה מרגיש יחס שונה כלפיך מאז 7 באוקטובר?

"הקמנו קבוצה של 130 פרופסורים יהודים בגרמניה, אני עושה המון בשביל הנושא הזה וברור שאנחנו מרגישים הרבה דברים גם באוניברסיטאות. אבל אני חושב שגרמניה היא מהחברות הטובות אם לא ה-חברה הטובה של ישראל".

מה קרה במינכן לאחרונה?

"העירייה נלחמה בפלשתינים ובפרו-פלשתינים כבר יותר משבועיים כדי שלא יקימו מחנה כמו באוניברסיטת קולומביה בארה"ב מול האוניברסיטה". במבחן התוצאה, העירייה הצליחה להזיז את המפגינים למשך כשבועיים, אך נכנעה להחלטת בית המשפט שאפשר את המחאה מסוג זה בחסות חופש הביטוי.

במרחב ישנו מתחם עם כמה אוהלים, וכץ החליט לפעול ולהגיב לפעולת-נגד מתוך הבנה שהוא המיעוט במצב הקיים. "מה שעשינו זה להקים מסך ענק שרואים עליו אוסף סרטונים מ-7 באוקטובר - מהקיבוצים ומהנובה - וזה מדהים כמה אנשים עוצרים ואומרים לנו תודה", מספר כץ.

מסך הענק הוקם תוך 24 שעות, ועלה לא מעט כסף. הישראלים, היהודים והגרמנים, נרתמו עבור המטרה. לטובת השמירה על המסך מפני מתנגדים אידיאולוגיים, על אף נוכחות המשטרה במרחב, הם הבינו שנדרשת עליו שמירה של 24 שעות ביממה: "אז הנה, אני עכשיו עושה שמירה כמו לפני 20 שנה בצבא", הוא צוחק.