גם במקרה של הפסד, לא למהר להספיד את ארדואן

היום אזרחי טורקיה הולכים לקלפיות כדי לקבוע אם הם ממשיכים עם הנשיא המכהן, רג'פ טאיפ ארדואן, אחרי שני עשורים רצופים - או נותנים הזדמנות לגוש האופוזיציוני בהנהגת יו"ר מפלגת העם הרפובליקנית (CHP), כמאל קיליצ'דראולו.

לפי אחד הסקרים האחרונים, קיליצ'דראולו מוביל עם 49.3%, מול 43.7% שבהם זוכה ארדואן. אולם הסקר הנ"ל פורסם שעות ספורות לפני הדרמה שקרתה ביום חמישי האחרון - פרישתו של מועמד חילוני, מוהרם אינג'ה, שסירב לרוץ תחת מטריית ה־CHP.

בהתחשב בזהות החילונית של אינג'ה, קרוב לוודאי כי 2.2 האחוזים שתמכו בו יעבירו את תמיכתם לקיליצ'דראולו, אך עקב יריבותם אינג'ה עדיין העדיף לא להכריז על תמיכתו באופוזיציה. אם יבקש לתמוך בקיליצ'דראולו, יהיה למועמד האופוזיציה סיכוי לעבור את ה־50% ולהיבחר לנשיא כבר בסיבוב הראשון.

אולם את ארדואן עדיין מוקדם להספיד. בהתחשב בהשתלטותו על כל מנגנוני המדינה - בראש ובראשונה בתי המשפט, הצבא הטורקי, ארגון הביון הטורקי, המשטרה, כוחות שומרי השכונות Bekçi וכוחות המשמר הנשיאותי הידועים בשם Takviye ("התגבורות") - לא כולם במדינה משוכנעים שארדואן אכן יקבל את התוצאות ויעזוב בשקט.

כפי שאפשר לראות גם בסקר הנ"ל, למרות דפוסי ההצבעה לטובת האופוזיציה, מרבית אזרחי טורקיה עדיין סבורים כי ארדואן ימשיך בדרך זו או אחרת לכהן כנשיא אחרי הבחירות.

תזכורת: גם בבחירות לרשויות המקומיות ב־2019 ארדואן סירב לקבל את התוצאות. אחרי שמגמת התבוסה החלה להתברר, הוא לא היסס להפעיל לחץ על סוכנות הידיעות הממלכתית "אנטוליה" ולעכב את פרסום תוצאות האמת במשך 13 שעות. כך הרוויח זמן והכין תיק ערעור על התוצאות, מייד אחרי הכרזתן.

בעקבות זאת, גם השופטים שישבו במועצת הבחירות העליונה נאלצו להיכנע לדרישתו, והכריזו על בחירות חוזרות. כך, למרות הניצחון בסיבוב הראשון, נאלץ אקרם אימאמאולו להוכיח את ניצחונו בבחירות חוזרות, וזכה בהן בהפרש גבוה יותר. רק אז נאלץ ארדואן לקבל את תבוסת מועמדו.

אבל הבחירות היום אינן על ראשות עיריית איסטנבול, אלא על הנשיאות ועל השליטה בפרלמנט. דומה כי עבור ארדואן תבוסה אינה אופציה. גם מקורביו רואים את המצב עין בעין עם הנשיא. כך, למשל, שר הפנים הטורקי סולימאן סוילו אמר באופן אירוני כי הוא כבר רואה את תוצאות הבחירות כ"הפיכה שלטונית" נגד "רצון העם".

במילים אחרות, ממשל ארדואן כבר התחיל להתעסק בעשיית דה־לגיטימציה לבחירות, ואפילו לערוך הכנות לדיכוי ההפגנות העתידיות על ידי השלמת רכישה של עשרות אלפי קפסולות של גז פלפל עבור השימוש של המשטרה כדי שהיא תצליח לפזר את ההפגנות האופוזיציוניות.

אם וכאשר תסריט אחרית הימים זה אכן יתממש, טורקיה כנראה תיכנס לעידן של ריכוזיות יתר חסר תקדים, והדבר, ללא ספק, יוביל לבריחת מוחות חסרת תקדים.