עולות להגנה: המדינות הבלטיות נערכות לתקיפה רוסית אפשרית

לנוכח המלחמה הנמשכת באוקראינה והחשש מפני תקיפה, גוברת ההיערכות בשלוש המדינות הבלטיות - לטביה, ליטא ואסטוניה - לאפשרות של עימות צבאי ישיר בינן לבין מוסקבה. בליטא עורכים רפורמה בגיוס, בלטביה החזירו את גיוס החובה, ובשתיהן וגם באסטוניה מגדילים את ההוצאה על הביטחון.

אבל לפני הכל - רקע בקצרה. שלוש המדינות הקטנטנות, שהיו רפובליקות בבריה"מ והיום הן חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי, גובלות ברוסיה רבתי. ליטא ולטביה גובלות גם בבלארוס, בעלת בריתה של רוסיה. את הסיפור באזור מסבכת גם המובלעת הרוסית קלינינגרד, שכלואה בין ליטא לפולין.

ואם לא די בכך, בין המובלעת לבין בלארוס מצוי "מסדרון סובלקי" - עד לא מכבר עקב אכילס בהגנת המדינות הבלטיות בשל החשש שתקיפה רוסית משטח בלארוסי ומשטח קלינינגרד עצמה ינתק את הבלטיות משאר מדינות נאט"ו. אלא שלנוכח החולשה הרוסית מחד גיסא והצטרפות פינלנד לנאט"ו מאידך גיסא, נראה שגדל הסיכון כי דווקא מובלעת קלינינגרד תנותק מרוסיה בעת הצורך.

אדרבה, באסטוניה ובלטביה חיים מיעוטים רוסיים, המהווים כרבע מכלל האוכלוסייה המקומית. בליטא מספר האזרחים ממוצא רוסי עומד על חמישה אחוזים בלבד. בעבר השתמשה מוסקבה במיעוטים אתניים אלו במאמץ לערער את היציבות הפוליטית במדינות הבלטיות, כפי שגם עשתה באוקראינה.

אז כיצד המלחמה שינתה את ההיערכות בשלוש המדינות? במסגרת ההכנות לעימות צבאי עתידי עם רוסיה, העביר הפרלמנט של לטביה בשבוע שעבר בקריאה שלישית חוק להנהגתו מחדש של גיוס חובה, שבוטל ב־2007. החוק מחייב את כל הגברים הלטבים בגילי 27-18 להתגייס, ולחלופין לעשות שירות אזרחי. נשיא המדינה צריך עדיין לאשר את החוק באופן רשמי. השירות הרגיל יימשך 11 חודשים. סטודנטים יוכלו לדחות את שירותם הצבאי לצורך השלמת לימודיהם. מי שלא ירצה להתגייס לצבא, יוכל לשרת במשמר הלאומי, במשטרה או בשירותי חירום. נשים יוכלו להתנדב לשירות צבאי.

"אוקראינה היא דוגמה ברורה כמה חיונית אוכלוסייה אזרחית מאומנת ובעלת מורל גבוה להדיפת כל תוקפן", אמרה שרת ההגנה הלטבית אינרה מורנייסה.

החובה להתגייס תיכנס לתוקף באופן הדרגתי מ־2024, וצבא לטביה יגדל בתוך חמש שנים מ־7,500 איש ל־50 אלף. כבר הקיץ ייערך גיוס ראשוני של כמה מאות מתנדבים. במקביל להשבת גיוס החובה, החליט הפרלמנט בריגה על הגדלה הדרגתית של תקציב הביטחון.

ליטא החליטה אמנם על חידוש חלקי של גיוס החובה לצבא כבר ב־2015, לאחר הפלישה הרוסית הראשונה לאוקראינה, אך מספר המתגייסים השנתי עמד על 3,800 חיילים בלבד לתקופה של תשעה חודשים.

כעת, הודיע שר ההגנה בווילנה על הכוונה לקצר את תקופת השירות הסדיר לחצי שנה בלבד, כך שאפשר יהיה לגייס 5,000 חיילי סדיר בשנה, שיהפכו בתום שירותם לחלק מכוח המילואים הצבאי במדינה. מי שיסכים לשרת תשעה חודשים יישלח לקורס קצינים. חובת הגיוס תחול על גברים בגילי 23-18. סטודנטים שסיימו את לימודיהם יגויסו לשלושה חודשים בלבד. צבאה של ליטא מונה כיום, כולל כוחות מילואים, 27 אלף איש, והכוונה היא להגדיל מסגרת זו ל־40 אלף איש. אם יוחלט גם על גיוס נשים לצבא, יישום הרפורמה מתוכנן להיות מושלם ב־2028.

אסטוניה היא המדינה הבלטית היחידה ששמרה על גיוס החובה לצבאה מאז 1991, ומדי שנה מתגייסים לצבא כ־3,200 חיילי סדיר חדשים, ובהם מספר מצומצם של נשים. צבא אסטוניה, כולל כוחות המילואים הפעילים, עומד על כ־300 אלף איש ואשה.

שלוש המדינות חתומות על הסכמי שיתוף פעולה צבאיים, ולנוכח מגבלותיהן התקציביות הן מתכננות לבצע גם רכישות של מערכות נשק באופן משותף, וגם עם פולין, הנתפסת כגיבוי ביטחוני לשלוש המדינות הקטנות וליעד פוטנציאלי של מתקפה רוסית נרחבת.