איטליה בוחרת: מסתמן ניצחון לקואליציית הימין

לראשונה מאז מלחמת העולם הראשונה עשויה היום מפלגה פוסט־פשיסטית מהימין, המתנגד לחיזוק האיחוד האירופי על חשבון מדינות הלאום, לזכות בבחירות הכלליות באיטליה. זו תהיה גם פעם ראשונה שמפלגה, ששורשיה נעוצים בימין הקיצוני, תזכה בבחירות באחת ממדינות האיחוד האירופי.

בחירות אלו גם עשויות להביא בפעם הראשונה בתולדות איטליה אישה לראשות הממשלה – ג'ורג'ה מלוני (45), מנהיגת מפלגת "אחי איטליה". מלוני עומדת בראש קואליציה של מפלגות ימין־מרכז, שלפי הסקרים האחרונים צפויה לזכות ברוב מוחלט בפרלמנט ובסנאט האיטלקיים, ולהשיב את הימין לשלטון לאחר 11 שנים.

בקואליציה של מלוני חברות גם "ליגה" בראשות מתאו סלביני, שגם לה גישה ביקורתית ביותר כלפי האיחוד, ו"פורצה איטליה" של רה"מ לשעבר סילביו ברלוסקוני. בבחירות משתתפת גם מפלגה הקוראת במפורש ליציאת איטליה מהאיחוד האירופי - מפלגת "איטלקזיט", שתקבל לפי הסקרים 3% מקולות הבוחרים.

51 מיליון האזרחים בעלי זכות הבחירה באיטליה יצביעו הפעם לבתי נבחרים מוקטנים, בהתאם לרפורמת בחירות שעברה לאחרונה במטרה לייעל ולחזק את מערכות השלטון במדינה. בפרלמנט יצומצם מספר החברים מ־630 ל־400 ובסנאט מ־315 ל־200. חלוקת המושבים היא בשיטה מעורבת - חלקה בבחירה ישירה וחלקה בבחירה יחסית ואזורית.

מדגמי הבחירות יפורסמו עם סגירת הקלפיות בחצות (שעון ישראל), אך בשל מורכבות שיטת הבחירות ייוודעו התוצאות כנראה רק מחר או ביום שלישי.

הצהרות ואיומים

באיחוד האירופי ובבירות האירופיות המובילות - ברלין, פריז וספרד, שבהן יש ממשלות שמאל־מרכז - שורר חשש כבד ביותר מניצחון הימין האנטי־אירופי באיטליה, ומהשלכותיו של ניצחון כזה על עתיד האיחוד. במהלך הקמפיין נמנעה מלוני מהצהרות לוחמניות נגד האיחוד האירופי ופעלה לשדר מסרים של המשכיות, אך הערה שהשמיעה נשיאת האיחוד, אורסולה פון דר ליין, עוררה תגובות נזעמות ביותר בקואליציית המפלגות של מלוני.

נשיאת האיחוד האירופי: "נעבוד עם כל ממשלה דמוקרטית שמוכנה לעבוד איתנו, ואם דברים ילכו בכיוון קשה - יש לנו אמצעים"

בהופעה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב בסוף השבוע נשאלה נשיאת האיחוד האם היא מודאגת מהבחירות באיטליה. "נעבוד עם כל ממשלה דמוקרטית שמוכנה לעבוד איתנו", אמרה, "אם דברים ילכו בכיוון קשה, ואני מתייחסת להונגריה ולפולין, יש לנו אמצעים".

פון דר ליין התייחסה לכוונה להטיל סנקציות כלכליות על ממשלות הימין בוורשה ובבודפשט, שפוגעות לדעת האיחוד בערכי שלטון החוק, אך באיטליה מיהרו לראות בכך התערבות במערכת הבחירות באמצעות איום עקיף. "מה זה, איום?", צייץ סלביני, "כבדי את ההצבעה החופשית והדמוקרטית ואת ריבונותו של העם האיטלקי!".

נציגי קואליציית הימין גם האשימו את נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בהתערבות בבחירות בארצם לאחר שקרא לאיטלקים להצביע למפלגות שישבו בממשלתו היוצאת של מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי לשעבר. דראגי תמך באוקראינה ובהטלת סנקציות על רוסיה בעקבות פלישתה.

סוגיית אוקראינה קיבלה תשומת לב גם כאשר ברלוסקוני הצהיר בראיון טלוויזיוני כי "פוטין נדחף לפלוש לאוקראינה כדי להחליף את זלנסקי באנשים הגונים". מנהיג מפלגת השמאל־מרכז הראשית, "המפלגה הדמוקרטית", אנריקו לטה, האשים מצידו את רוסיה בהתערבות למען ניצחון קואליציית הימין, כדי שזו תפעל להחליש את האיחוד האירופי.