קץ הניטרליות: הצטרפות פינלנד ושוודיה לנאט"ו תחזק את תחושת המצור המערבי

מהלומה רצינית נוספת לנשיא רוסיה: פוטין קיווה להפוך את אוקראינה למדינה נייטרלית דוגמת פינלנד ושוודיה - חברות באיחוד האירופי שנמנעו עד כה מלהצטרף לשורות נאט״ו. אך הפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה האכזרית המתנהלת על אדמתה מזה כשלושה חודשים, גרמו להליך הפוך והאיצו את ההתקרבות בין שתי המדינות הסקנדינביות הנייטרליות לנאט״ו. כעת, כתוצאה מהמתרחש באוקראינה, עומדות פילנד ושוודיה לנטוש את עמדתן הנייטרלית ארוכת השנים ולהצטרף באופן רשמי לברית.

נשיא פינלנד, סאולי נייניסטו, וראשת הממשלה הפינית, סאנה מארין, הכריזו הבוקר (חמישי) יחדיו - ימים ספורים לפני שהפרלמנט הפיני יידרש להכרעה בעניין האסטרטגי החשוב הזה, על תמיכתם בהצטרפותה של פינלנד לנאט״ו ״ללא דיחוי״. ״הגיע הזמן שהפרלמנט והחברה יגבשו את עמדתם בנושא ההצטרפות לברית, רצינו לתת לדיון את המרחב שנדרש לו. כעת, שכרגע קבלת ההחלטה קרב, אנחנו מכריזים על עמדתנו לידיעת סיעות הפרלמנט והמפלגות: חברות בנאט״ו תחזק את ביטחונה של פינלנד. כחברה בנאט״ו פינלנד תחזק את ברית ההגנה כולה. פינלנד חייבת להגיש בקשת להצטרפות לנאט״ו ללא דיחוי״.

ההמלצה היא בעצם הנחיה לפרלמנט לפעול באופן מיידי ולא לעכב את מה שנראה היום כבלתי נמנע, לאחר שבקרב האוכלוסייה הפינית התמיכה בהצטרפות לנאט״ו זינקה מכ-20% ל-76%. לאחר שפינלנד תצטרף לברית, יהיה הגבול בין שתי המדינות הארוך ביותר מבין כלל חברות נאט"ו שגובלות ברוסיה – דבר שיהפוך את פינלנד למדינת החזית הראשית של נאט"ו מול מוסקבה.

היסטוריה מדממת

הגבול בין שתי המדינות ידוע בהיסטוריית הדמים שלו: ב-1939 פלשה בריה״מ לשטחה של פינלנד, לאחר שזו סירבה להעביר לה שטחים. בין שתי המדינות נפתחה מלחמה ארוכה, שגרמה לפינלנד לפנות לגרמניה הנאצית ולהפוך לבעלת ברית של ברלין. הפינים אמנם גילו יכולות לחימה והקרבה מרשימות, אך כניעתה של גרמניה הנאצית הפכה את פינלנד לכמעט מדינת חסות רוסית, מה שהוליד את הניטרליות הפינית. ניטרליות זו אמנם נשחקה בעקביות מאז התפרקותה של בריה״מ, אך כעת נראה שהיא נקברת סופית.

מהלך ההצטרפות הפיני-שוודי המתואם יחזק את תחושת המצור המערבי, שהייתה מלכתחילה הסיבה לפרוץ מלחמת אוקראינה בפברואר האחרון. תהליך ההצטרפות אמנם ייקח כשנה ומחייב את אישור בתי הפרלמנט של כל החברות בברית נאט״ו, אך כבר כעת העניקו גם צמרת נאט״ו וגם בריטניה - שהיא מעצמה גרעינית - ערבויות ביטחוניות לשתי המדינות הצפוניות, במידה שהן יותקפו ע״י רוסיה.

פוטין מצדו התריע שמהלך ההצטרפות של פילנד ושוודיה לנאט״ו יגרור ״תוצאות״, אך לנוכח הביצועים הבינוניים עד חלשים של צבא רוסיה באוקראינה, ספק אם בידי פוטין יכולות קונבנציונליות לממש את איומו. יחד עם זאת, הגברת הלחץ מצד המערב על רוסיה רק מחזקת את ״סימפטום שמשון״ בקרמלין ואת גישת ״תמות נפשי עם פלישתים״. שאלת השאלות כרגע היא: האם המערב יצליח למוטט את שלטונו של פוטין, כפי שרוצה הממשל האמריקני, בטרם תחליט הצמרת הרוסית לנקוט מהלכים להרחבת חזית המלחמה ולהסלמתה באופן דרמטי.