ח"כ אייכלר בביקורת חריפה בוועדת הרווחה: "לולא הארגונים החברתיים היינו בקריסה"

בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת הסתיים היום (שלישי) דיון חשוב בנושא פינוי אנשים עם מוגבלות מבתיהם וממסגרותיהם. בדיון עלה כי אין גורם אחד מטעם הממשלה אשר מתכלל ומרכז את הנושא ונותן מענה, יש מחסור עצום בעובדים אשר ממוקדים בטיפול וסיוע לאנשים עם מוגבלות בזמן המלחמה, יש ויכוחים בין משרדי הרווחה והבריאות בנוגע למי מטפל במה ומי שמסייע לאנשים עם מוגבלות הם הארגונים אשר נתקלים בהמון בירוקרטיה וקשיים.

יו"ר הוועדה, אייכלר, מתח ביקורת על כך שאין גורם אחד מתכלל מטעם משרדי הממשלה והודה כי "אלמלא הפילנתרופיה והארגונים החברתיים היינו בקריסה מוחלטת".

כך למשל, חשפו בעמותת גדולים מהחיים, אשר מסייעים לילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם, כי ישנם ילדים, אשר בשל טיפולי כימותרפיה, סובלים ממוגבלות פיזית, ואינם יכולים להגיע למקלטים, גרים בדירות ללא ממ"דים והעמותה נתקלת בקשיים בפינוי שלהם, כיוון שאינם יודעים למי לפנות. "יש לנו ילדים שפונו לאילת וצריכים לעבור טיפולי כימותרפיים בתל אביב. אנחנו דאגנו להגעה שלהם מאילת לתל אביב לצורך הטיפול. אנחנו לא יודעים מי אחראי לילדים האלה. צריך למצוא להם פתרון", אמרה נציגת העמותה.

בעמותת נגישות ישראל ציינו בדיון כי קיבלו מאות רבות של פניות מאנשים אשר זקוקים לפינוי, עזרה וסיוע והדגישו כי המענה שניתן להם לא תמיד עומד בדרישות לנגישות. "זה לא משהו שאפשר לעשות בצורה המונית", אמרה נציגת העמותה וסיפרה כי במלונות רבים אין חדרים נגישים או שהם לא נגישים מספיק וקראה להתאים באופן אישי את המענה הניתן לאדם עם מוגבלות, בהתאם לצרכים הפרטניים.

שי, תושבת ניר יצחק, סיפרה על אביה, בעל מוגבלות פיזית, אשר בביתו אין ממ"ד מונגש – זעקה שהיא זועקת כבר עשר שנים. "ביום שבת נכנסו מחבלים לבית שלנו, בזזו וירו. בנס המטפל של אבא שלי הצליח להכניס אותו לממד הלא מונגש. חיכינו קרוב ל 12 שעות שהצבא יגיע". היא סיפרה כי לאחר מכן התקשו למצוא פתרון לפינוי אביה וכל גורם שפנתה אליו לא נתן לה מענה. תושבי הקיבוץ פונו באוטובוסים לאילת, אך אביה נשאר מאחור כיוון שהאוטובוס לא היה מותאם. "הרכב המונגש של אבא שלי נורה ונהרס.

"בסופו של דבר אביה פונה על ידם ברכב פרטי אליו הצליחו לדחוק אותו. כך לדבריה. כעת שוהים ההורים בדירה מונגשת שנמצאה עבורם. הרחק מחברי קיבוצם ששוכנו במלון באילת. "אנחנו נמצאים 3.5 ק"מ מהגדר, עננת הפחד היא כל הזמן. אבא שלי היה צריך תוך כמה שניות להיכנס לממ"ד ואין לו איך. גם אמא שלי נשארת איתו ואני רק צריכה להתפלל שלא יפול עליהם פצמ"ר. יש פה הפקרות. כבר יותר מעשר שנים שאני זועקת את הזעקה של אבא שלי שלא יכול לזעוק".

בסיום הדיון קבע אייכלר כי יש צורך שבכל רשות יהיה גורם אחד שיתכלל את הכל ויתן מענה לאנשים האלה. "המצב הקיים מראה על כשל. לא אהבנו את מה ששמענו פה, על חילוקי הדעות בין הרווחה לבריאות. זו אותה ממשלה. צריך לתת הנחיה לכל המשרדים לשתף פעולה בצורה מלאה עם תומכי הקהילה כגורם מתכלל. המשרדים חייבים להתייחס בכבוד ובצורה מחייבת לכל העמותות שעושות את העבודה שאתם הייתם צריכים לעשות", סיכם וקבע כי בקרוב יקיים דיון מעקב.