מתווך נולד: בנט שכח את הבעיות המשמעותיות ביותר

השמיים קדרו ורוחות המלחמה נושבות באירופה. מאות הרוגים, אלפי פצועים ומיליונים בורחים מבתיהם במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והעתיד לוט בערפל. מאז סיום מלחמת העולם השנייה לא חווינו רעידה של הסדר העולמי כפי שהעולם חווה כיום. מדינות העולם המערבי התגייסו כחומה בצורה נגד המלחמה, ומדינת ישראל נקלעה למבוכה.

בנט התיישב על כיסאו מכוח השנאה של כת "רק לא ביבי", הכוללת גם את ראשי מוסדות השלטון: בית המשפט העליון וצלאח א־דין, כמו גם התקשורת. הציבור, הריבון במדינה דמוקרטית, לא בחר בו ועדיין לא מאמין בו. תפקיד ראש הממשלה שינה פניו ופוזר לראשי מפלגות הקואליציה, ראש ממשלה בכל תחום ותחום - חוץ, ביטחון, אוצר ועוד.

בנט לא מצליח לנהל את לשכתו, את שריו ואת חברי הכנסת, ובמצבו זה נשאר לו לפנטז על פתרון בעיות העולם הגדול. בזמן שהוא מתפלש בבוץ המקומי עם עליות המחירים ויוקר המחיה, בעיות העצמאים, העלאת המסים והאגרות, אלפי המתים מהקורונה, הפשיעה הגואה והחיפוי על צלאח א־דין ועל משטרת ישראל - מנסה בנט לקושש כותרות בתקשורת המחבקת.

בנט מתקשר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, "מוכן לתווך לפתרון המשבר בין רוסיה לאוקראינה". האיש והאגדה. ראשו של נפתלי בשמיים, מנסה להשיב את השלום העולמי, בו בזמן שהוא חוזה בהשתוממות כיצד תורתו של ראש הממשלה שלפניו, בנימין נתניהו, מתגשמת. ישראל לא יכולה להתקפל מול ארה"ב במאבקה בגרעין האיראני, ועליה לבטוח רק בעצמה ובעוצמתה. העולם המערבי, גם לא ארה"ב, לא יילחם את מלחמתה של ישראל.

בנט הצליח לקבל כותרות ענק בכלי התקשורת על "מאמציו" לתווך בין המדינות הנלחמות, תקשורת שיש לה ממשלה, אך הפך עצמו לבדיחה עצובה בפני העולם כולו. אביגדור ליברמן בביטחון ללא אחיזה הכריז שמלחמה לא תפרוץ, לפיד הודיע שהמודיעין הישראלי לא צופה כניסת כוחות צבא לאוקראינה ובנט רוצה להשכין שלום עולמי. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

סדר עולמי חדש מתרגש. איומים בהפעלת נשק אטומי, מלחמה כלכלית בין מזרח למערב, צבאות נלחמים באירופה. במציאות מסוכנת זו עסוקה ממשלת ישראל בהישרדותה. שר הביטחון בני גנץ, בדחיפת הרמטכ"ל והמטה הכללי בצה"ל, יצא למלחמת קודש משלו: "מי את (מרב מיכאלי) שתדברי על הפנסיות? כמעט מַתִּי עשר פעמים. פיזית! אז אל תדברי על הפנסיה שלי!" הלוחם המהולל דורש כסף, וכל חבריו בממשלה שותקים ומצביעים בכנסת להכשיר מתן מיליארדי שקלים לתוספות החריגות לפנסיה התקציבית, הבלתי חוקית, של הרמטכ"ל לגמלאים שחלקם פרשו בגיל 42 ופצחו בקריירה שנייה בשוק הפרטי או הציבורי.

הסכנה האמיתית

בין כל התיווכים הבינלאומיים וההצהרות הבומבסטיות על "הצד הנכון של ההיסטוריה" לבין סידורי הפנסיות החלומיות והשאגות המאצ'ואיסטיות על שרת התחבורה, שכחו ראשי הממשלה ושר הביטחון שלנו איפה אורבת הסכנה האמיתית. עליה אסור לדבר - אלא בחדרי חדרים, עליה אסור להתריע - כי זה ירגיז את הידידים במחלקת המדינה, לגביה אסור להיות תקיפים מול העולם - כי אסור להפתיע את ביידן.

מדובר כמובן באיראן, שעומדת לקבל דיל מהחלומות ותהיה חופשית לעשות כרצונה. את ראשי ממשלת ישראל ואת שר הביטחון שלה זה לא מסעיר כמו כמה נערי גבעות בחומש או הזדמנות לכותרת בסי.אן.אן על טלפון מירושלים לקייב.

טוב, הם מסתכלים על ההרג וההרס בקייב ובחרקיב, ויודעים שבעת צרה יש לנו מספיק ידידים שיאירו את בנייני הפרלמנט בכחול־לבן. איזה מזל יש לאיראן שהיא לא באירוויזיון ולא צריכה לפחד שהאיחוד האירופי ישעה אותה מהתחרות ביום שהיא תממש את התוכניות שלה נגדנו.

הממשלה גובה מיליארדי שקלים מכספי הציבור לטובת שמירה על כיסא עור הצבי על חשבון טובת המדינה, הבריאות, החינוך, הכלכלה, הרווחה. גנץ נלחם על החמאה בזמן שהעולם רועד. העיקר שבנט שרד עוד יום על הכיסא.