הקשיים של גנץ: הבערה הנקודתית הפכה ליער שהחל להישרף

פעמיים מאז נכנס לפוליטיקה הרגיש בני גנץ שהסבלנות המפורסמת שלו פוקעת. שכבר לא משנה לו מה יהיו ההשלכות, הפיצוץ מבחינתו בלתי נמנע. זה קרה בפעם הראשונה בשלהי ממשלת נתניהו, וזה קרה בפעם השנייה השבוע. אלה לא רק הפנסיות התקציביות ליוצאי הצבא, נושא שבו הוא רואה חשיבות רבה, אלא בעיקר הזלזול. את היחס המבזה, לדעתו, הוא חווה לא רק השבוע, כאשר "בכירים בקואליציה" מתדרכים נגדו שהוא ילדותי ודואג לחברים האלופים שלו, להגדיל את הקצבה השמנה שהם מקבלים גם כך, אלא למעשה מאז שקמה הממשלה.

גנץ בטוח שכל הדיבורים על כך שהוא עשוי לחבור לנתניהו ולהפיל את הממשלה לא באים רק מאנשי הליכוד המייחלים למעשה זה, אלא מבנט ולפיד. הוא רואה ברשתות החברתיות את אלה שהוא מכנה "לפידיסטים", שתוקפים אותו ומצייצים נגדו כל יום כל היום, וברור לו כי יש יד מכוונת לכך. הוראה מלמעלה. ושזה לא במקרה. הרי הרפורמה בחקלאות לא קודמה, רק הכותרות נגדו. כלומר הוא היה המטרה מלכתחילה, לא החקלאים. כך הוא לפחות סבור. גנץ בטוח שככל שהם מנסים לדרוך עליו - כך כוחו עולה. כחול לבן היא המפלגה היחידה שלא יורדת בסקרים, אלא רק עולה, ולטעמו זה מה שמוציא את בנט ולפיד מדעתם.  

גנץ תקוע

בסביבתו של גנץ מאשימים את מזכיר הממשלה שלום שלמה כמי שעומד מאחורי התדרוך נגדו והאמירה שהוא ילד קטן הדואג לחברים שלו לפנסיות. לא בטוח אם היה זה שלמה שאכן תדרך, אולם המסר יצא בוודאות מסביבתו של בנט.

אם הדבר היה תלוי בגנץ, הוא לא היה מאפשר ללפיד להיות ראש ממשלה בעוד שנה וחצי. בשיחות סגורות אמר השבוע שאם תהיה לו אפשרות לעשות זאת, באופן שלא יעלה את נתניהו לשלטון, הוא עוד יעשה זאת. אבל גנץ תקוע. אם יפרוש מהקואליציה והממשלה תיפול, לפיד יהיה ראש ממשלה אוטומטית. את נתניהו הוא לא מוכן להמליך. לכן הוא נשאר תקוע, כמו בלימבו, לא לבלוע ולא להקיא. 

בקואליציה משוכנעים שכל התנהלותו של גנץ השבוע היא בסך הכל סיבוב פוליטי. רצון לצומי, ורצון עז למנות את עומר ינקלביץ', מקורבתו, לתפקיד יו"ר קרן היסוד. ככל שמועד הבחירות לראשות הסוכנות היהודית מתקרב, הם אומרים, כך הלחץ של גנץ להודיע על מינויה של ינקלביץ' ליו"ר קרן היסוד הולך וגובר. אבל על זה גנץ לא יכול לדבר בגלוי, הם אומרים, לכן הוא עוטף את זה בדרישות אחרות

גנץ הוא רק סימפטום. המראה של מליאת הכנסת ביום רביעי, שבה נוכחים רק חברי אופוזיציה המעבירים שלל חוקים כאוות נפשם בלא הפרעה, בעוד שחברי הקואליציה פשוט הלכו הביתה בייאוש, לא נראה בבית הזה מעולם. לבנט תהיה אפשרות לנסות לשקם את היחסים בשבועות הבאים, כשהכנסת תהיה בפגרה, אבל נכון לעכשיו זו נראית משימה בלתי אפשרית. כבר לא מדובר על כיבוי בערות נקודתיות שצריך לטפל בהן, אלא ביער כולו שהחל להישרף.

הטור המלא ב"ישראל השבוע"