שוויון, מגילת העצמאות ושירות בצה"ל: גנץ מקדם חוקי יסוד חדשים

שר הביטחון בני גנץ צפוי לקדם בשבועות הקרובים שלושה חוקים, שנועדו לגבש את הזהות הלאומית בישראל.

מדובר בחוק השוויון, חוק יסוד מגילת העצמאות ורפורמת השירות. על פי גנץ, העברת החוקים הללו תשלים את חוק הלאום שעורר סערה ציבורית כשחוקק בשנת 2018, ותבטל את הצורך לתקנו.

אך חוקים אלו עשויים לגרום לוויכוחים בתוך הקואליציה המסוכסכת בלאו הכי, שכן ידוע כי שרת הפנים איילת שקד וחברים נוספים בימינה חוששים מהגדלת מרחב התמרון של בג"ץ, בכל הקשור לסוגיות של זהות וזכויות לאומיות.

הצעת חוק השוויון, שאמור לעגן את הזכות לשוויון ולקבוע איסור אפליה, עלתה לפני שלושה שבועות לוועדת השרים לחקיקה, ושם הוחלט לספק לשרים דחייה של חודש במטרה להגיע להסכמות.

נוסח החוק, שהוגש על ידי ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), קובע: "כל אזרח שווה בפני החוק; ואין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, ארץ מוצא, גיל או מוגבלות".

כעת, לקראת סיום תקופת הדחייה, גורם בכחול לבן אומר: "שוב אנחנו נתקלים בהתנגדות של איילת שקד בלבד. כל שאר מפלגות הקואליציה וחבריה מסכימים לקדם את החוק, גם מימין וגם משמאל".הגורמים הוסיפו כי הם "בטוחים שניתן למצוא נוסח שגם השרה יכולה לחיות איתו בשלום".

"נסתמך על המשותפת"

גורם נוסף בכחול לבן אומר: "יותר מדי חוקים לא מצליחים להתקדם בגלל האולטימטומים של השרה שקד. היא צריכה להחליט מהם הקרבות שחשובים לה, ועל מה היא מתפשרת עם שאר חלקי הקואליציה". לדבריו, בשיחות שקיימו עם הרשימה המשותפת, אמרו במפלגה הערבית כי כפי שהם תמכו בחוק בקריאה הטרומית בפעם שעברה, הם יכולים לשקול בחיוב להשלים את האצבעות החסרות במידת הצורך, וכך יוכלו שקד וחברי כנסת נוספים מימינה לא להצביע בעד יוזמות אלו.

בנוגע ליוזמות החקיקה הוסיפו הגורמים במפלגה: "אנחנו רוצים לייצב את מעמדה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ולפתור את הבעיה של ציבור לא קטן, כמו הדרוזים, שאף שהם לוקחים חלק בחובות - הם מודרים מהצהרות השוויון במדינת ישראל. אם נסדיר את חוק השוויון ונביא את שני הנושאים האחרים, זה ייתן מענה לאותן קבוצות שמרגישות מודרות".

כמו כן, מבקש גנץלעגן את מגילת העצמאות בחוק יסוד. הנושא השלישי שאותו מעוניינים לקדם בכחול לבן ושהחלו לעבוד עליו הוא רפורמת השירות, שמבקשת לתקן את האופן שבו משרתים בצה"ל.

הרפורמה אמורה לבחון את ירידת שיעורי הגיוס לצה"ל, ואת אופי השירות למען המדינה של קבוצות שונות כמו חרדים, ערבים, נשים דתיות ומגזרים נוספים. ההנחה היא שמי שמשרת את המדינה - המחויבות שלו כלפיה חזקה יותר.

כזכור, חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, קובע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ומעגן בחוק יסוד את מעמדם של סמלי המדינה והחגים היהודיים, ואת מעמד השפה העברית כשפת המדינה.

במשך השנים ניסו ח"כים להרחיב אותו כך שיכלול את העקרונות הדמוקרטיים של המדינה, ויעניק שוויון לכל אזרחיה, מה שעורר את חמתם של מיעוטים במדינה, והוביל להפגנות של אזרחים דרוזים וערבים. המוחים טענו שללא חוק שוויון, מעמדם החוקתי בישראל נפגע. בנוסף מחו על הפגיעה במעמד הערבית.