עדות חפץ: הפרקליטות איבדה את הבלמים

איך נדע מה מותר, אם סביבנו מצדיקים את מה שאסור? בחירות חופשיות הן מאפיין מהותי ומרכזי של השיטה הדמוקרטית - השתתפות אזרחי המדינה בבחירת השלטון. כל פגיעה בהליך
ו/או התערבות בו הן פגיעה חמורה ביציבות של שלטון דמוקרטי.

השבוע, בחקירתו הנגדית של עד המדינה בתיק 4000, טען ניר חפץ שנערכו ניסיונות נפסדים ומסוכנים של גורמים שונים במשטרה ובפרקליטות להתערב בהליך הבחירות של 2019 (בשני מועדים), תוך שימוש בכלי הפסול והבלתי חוקי של הדלפות מגמתיות מחדרי החקירות.

חפץ אמר בחקירתו שעיתונאים הופכים לשחקנים פעילים שמנסים לעזור לכל מיני תהליכים, שיגרמו לכך "שהוא" - ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו - ייפול מהשלטון.

אמירה זו מצטרפת לשלל אמירות ולחשיפת הקשרים בין עיתונאים לגורמי אכיפת החוק.
חפץ תיאר את הכותרת על ניהול המשא ומתן להסכם עד המדינה שהתנהל בינו לבין הרשויות, ואשר הובאה על ידי אמנון אברמוביץ' וגיא פלג בחדשות 12: "זה שקר, גם עורכי הדין שלי לא הדליפו. בהכרח זה מרשויות האכיפה. אין עיתונאי בעולם ששוחחתי איתו".

חפץ הוסיף: "זה אירוע מכונן מה שעברתי. הדלפה ששברה אותי". על הדלפה אחרת אמר חפץ כי היא "הרגה אותו", כי הרגיש שירו לו בגב עד כדי כך שלא הצליח לצאת מהבית.

את ההדלפה שפירסם ברוך קרא מ"חדשות 13" תיאר חפץ כ"מעשה נבלה", והצהיר כי אף שעיתונאים איימו עליו, הוא לא הסכים להעביר להם חומרים.

חפץ גם חשף אותנו לקשרים של עיתונאים עם הדרגים הבכירים במערכת אכיפת החוק. כך, למשל, טען לגבי מרדכי גילת, שקשריו עם המפכ"ל אלשיך סיפקו לו הדלפות, ושגידי וייץ נהנה מקשריו עם הפרקליטות, שמספקת לו את הסחורה.

לשאלת עו"ד בן צור, פרקליטו של נתניהו, סיכם חפץ את נושא ההדלפות בתקופת בחירות ואמר: "ההנחה הרווחת היא שאילולא היו כל הפרשיות הללו, בנימין נתניהו היה איתנו עוד הרבה מאוד שנים. זה הדבר המרכזי שיכול להפריד בינו לבין המשך שלטונו".

אם דבריו של חפץ נכונים, אז נראה שהפרקליטות והמשטרה מפירות את ההנחיות שנכתבו באותיות קידוש לבנה בהנחיה 1.1910 להנחיות פרקליט המדינה העוסקת בטוהר הליך הבחירות.

המחויבות של המדינה היא לדאוג שהבוחרים יבחרו, בהתאם לשיקול דעתם אחרי שבחנו את המצעים שהציגו בפניהם המועמדים. השימוש בכלי של הדלפות לתקשורת בצורה מגמתית, תוך שימוש בתקשורת מבלי שהדברים נבחנו בכלים המקצועיים הדרושים, כדי להרשיע או לזכות - הוא בהחלט מעשה נבלה - כפי שהגדיר זאת ניר חפץ. הדבר גובל בהשפעה פסולה ובלתי חוקית על ההצבעה בבחירות, בשיבוש ובסילוף שיקול דעתו של האזרח מצד אחד, ומנגד בטובת הנאה לתקשורת על פרסום הדברים כמוצר בלעדי.

מאמר זה לא נועד לסנגר על יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו. הוא פונה לכלל האזרחים מכל אזורי החיוג הפוליטיים, להזהירם שיש מי שמשתמש בהם כדי לקדם את האג'נדה שלו, ומשתמש באופן לא חוקי בכוח שניתן לו על ידי המדינה כדי להשפיע על האזרחים. האבסורד הגדול הוא ששלושת הגורמים הללו משלבים כוחות ומונעים בדיקה וחקירה מקיפה כדי להוציא את הנגע מקרבם. המפסידים היחידים הם אנחנו - האזרחים.

מהלכים אלה מסוכנים שבעתיים, שכן הם שוללים את הזכות החופשית של האזרח להחליט במי לבחור, בלי להיתקל ברעשי רקע. מהרגע שרעשי הרקע הם שיצרו את הבחירה והאזרח הפך לכלי ריק אל מול אותם מהלכים, הוא לא יוכל לשוב ולדרוש את זכותו מחדש. לכן זו העת לצאת לנגד ההתנהלות הנפסדת והבלתי חוקית הזו בקול גדול ועם הרבה כוח. ימין, שמאל, כן ביבי, לא ביבי, ערבים ויהודים - פשוט אזרחים.