מהקדמת הבחירות המקדימות ועד התפלגות: מפת התרחישים בליכוד

עם הודעת אדלשטיין על כוונתו להתמודד בפריימריז, גובר המתח בשורות הליכוד. בפרשנות זו נסקור ארבעה תרחישים אפשריים להמשך.

תרחיש א': אין פריימריז. יולי אדלשטיין הטיל פצצה בתוך הליכוד כאשר הודיע על כוונתו להתמודד על הנהגת התנועה נגד בנימין נתניהו, ובכך הקדים ככל הנראה כמה מבכירי המפלגה, שתכננו לעשות אותו צעד אבל העדיפו להמתין לעיתוי הנכון. מבחינת אדלשטיין הדבר הנכון ביותר הוא שהפריימריז יתקיימו במועד המוקדם ביותר, כדי שלא לאבד את המומנטום של ההכרזה המפתיעה.

גם לבנימין נתניהו יש אינטרס להקדים את הבחירות הפנימיות. ראשית, כדי למצב את מעמדו כמועמד הליכוד לראשות הממשלה ולהוריד מהפרק תרחישים של ממשלות חלופיות עם הליכוד ובלעדיו. שנית, כדי שלא להכניס את המפלגה לסחרור של בחירות פנימיות רגע לפני בחירות כלליות - המועד החוקי של בחירות לראשות המפלגה, על פי חוקת התנועה.

בכל מערכות הבחירות האחרונות הקדים נתניהו את ההתמודדות לראשות המפלגה, ולדברי מקורביו כך תכנן לעשות גם הפעם, זמן קצר אחרי הבחירות הכלליות. אולם למרות רצונם של המועמדים, כלל לא בטוח שנתניהו ואדלשטיין יוכלו להקדים את הבחירות. ההחלטה נתונה בידיהם של חברי מזכירות המפלגה וחברי המרכז, אשר על פי ההערכות והקולות הנשמעים בשטח, כלל לא מעוניינים בהקדמת הבחירות כעת. אליהם מצטרפים בכירי המפלגה והשרים לשעבר, שלא מעוניינים לאפשר כעת לאדלשטיין לגנוב מהם את תשומת הלב ולחזק את מעמדו על חשבונם.

במקרה כזה ההכרזה של אדלשטיין תישאר על הקרח. בזמן הזה ינסה שר הבריאות ויו"ר הכנסת לשעבר לחזק את מעמדו, לשמש מעין אופוזיציה לנתניהו בתוך הליכוד, ולהמתין שהבחירות יגיעו בעוד כמה שנים. שאז כבר, על פי הערכה, יהיו מועמדים נוספים.

סיכויי התרחיש: גבוהים.

תרחיש ב': הפריימריז יוקדמו - ונתניהו ינצח. למרות ההתנגדות במזכירות ובמרכז המפלגה, ובעיקר בקרב בכיריה, העובדה שיש כבר שני מועמדים המעוניינים בבחירות עשויה לגרום לכולם ליישר קו ולאשר את הקדמת הפריימריז ולקיימם בקרוב. השיקולים מבחינתם עשויים להיות רבים, ובראשם לצמצם את פרק הזמן שבו תשומת הלב מופנית לאדלשטיין.

במקרה כזה, אם יהיו מועמדים נוספים כמו ניר ברקת או אבי דיכטר, או אם כולם יעדיפו לוותר הפעם על מועמדותם, צפוי ראש הממשלה לשעבר להביס את כולם ולהיבחר שוב לראשות הליכוד. מעמדו של נתניהו חזק, על אף איבוד השלטון. מרבית הליכודניקים הראו כי המסרים על כך שנתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה ואילו מועמד אחר כן יצליח, לא השפיעו על מידת תמיכתם במועמדותו. המסרים של אדלשטיין לא שונים ממסריו של גדעון סער בזמנו, ותוצאות הבחירות הפנימיות אז לא אמורות להיות שונות בהרבה מתוצאות הבחירות הקרובות, אם יהיו כאלה.

נוסף על כך, בעוד לגדעון סער היה מחנה קטן של תומכים בתוך הסיעה, ההערכה היא כי יולי אדלשטיין יתקשה לגבש סביבו קבוצה של תומכים. על פי סקרים פנימיים שנערכו בליכוד בחודשים האחרונים, אדלשטיין הוא גם לא המועמד המוביל אחרי נתניהו. לניר ברקת, למשל, יש יתרון על פניו מקרב מתפקדי הליכוד, שהם הגוף הבוחר בבחירות לראשות התנועה.

סיכויי התרחיש: גבוהים.

תרחיש ג': הפריימריז יוקדמו - ונתניהו יפסיד. אחרי ארבע מערכות בחירות כלליות, שבסופן כשל נתניהו בהקמת ממשלה, ואחרי שקואליציה הוקמה על בסיס מכנה משותף אחד - ביקורת על נתניהו, ייתכן שהרוחות הללו יגיעו גם לתוך הליכוד. הסיכויים לכך אמנם קלושים, אבל אי־אפשר להתעלם מהם לחלוטין, שכן אם כל תוצאות בחירות היו מבוססות על הערכות - לא היה טעם לקיים בחירות דמוקרטיות ואפשר היה להסתפק בהערכות הפרשנים.

על פי התרחיש הזה, עם תום ספירת הקלפיות בפריימריז יתברר כי מתפקדי הליכוד הדיחו את נתניהו מתפקידו והמליכו תחתיו מנהיג אחר. מצד אחד, הליכוד קם באותו בוקר למציאות חדשה, כאשר המנהיג הנבחר ינסה להבריג את מפלגתו חזרה לשלטון. מנגד, מדובר בתרחיש אשר לו מפלגות השמאל מייחלות שנים רבות.

הבחירה של מפלגות השמאל, מיש עתיד, דרך כחול לבן ועד העבודה ומרצ, להתמקד בהתנגדות ספציפית לנתניהו ולא לדרכו או לדרך הימין, נועדה בדיוק לתכלית זו: להסיר את המכשול הגדול בדרכם לשלטון ולגרום לליכוד להציב מועמד בינוני לראשות ממשלה, ללא אבק הכוכבים והכריזמה שאופפת את נתניהו. למרות החיבוק התקשורתי שיקבלו אדלשטיין והמועמדים האחרים לראשות הליכוד -

סיכויי התרחיש: נמוכים מאוד.

 תרחיש ד': פילוג בליכוד. תבוסה של מועמד בפריימריז לראשות הליכוד כבר הביאה לפילוג במפלגה ולהקמתה של מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער. למרות התחייבותו של אדלשטיין שגם אם יפסיד יישאר בליכוד, צריך לזכור כי הבטחה דומה נשמעה גם מפיו של גדעון סער ערב ההתמודדות שלו מול נתניהו, וגם אחריה.

אחד הלקחים שאמור נתניהו להפיק ממקרה סער הוא לא להשפיל את היריב, אלא להפך. בכך ימנע ממנו תחושת השפלה ופילוג שעשוי לבוא בעקבותיה. מצד שני, תקדים גדעון סער לא רק שאינו מקדם פילוג אלא עשוי לדחות כזה, וזאת משום שכיום, שלושה חודשים בלבד אחרי הקמת הממשלה, נופלת תקווה חדשה מתחת לאחוז החסימה ומאבדת מנדטים משבוע לשבוע.

יש לזכור כי על פי החוק החדש, די בארבעה ח"כים שיפרשו מהליכוד לשם הקמת סיעה עצמאית שיכולה להצטרף לממשלה, שמצידה תשמח מאוד להתחזק באצבעות שיצביעו איתה בהצבעות חשובות כמו תקציב המדינה. הממשלה אף תסכים להציע תפקידים בכירים, כולל תפקידי שר, עבור אותה רביעייה.

סיכויי התרחיש: נמוכים עד בינוניים.