מינוי נאור יחיא לדוברו של הנשיא הרצוג - מסר של אחדות

נשיא המדינה הנבחר יצחק הרצוג משדר מרגע היבחרו שהוא בא לעבוד. לעבוד בעת הזו זה בין השאר לאחות את הקרעים בעם, את השסע המסוכן שנפער כאן בערך בין כולם לכולן ובין כולן לכולם.

אחד הביטויים הבולטים לכך הוא ההחלטה למנות את נאור יחיא, דוברו בשנתיים האחרונות של רוה"מ היוצא בנימין נתניהו, ליועץ התקשורת של הנשיא. מדובר במינוי מקצועי מצוין, ואם לצידו מתחבא גם מסר של אחדות, מה טוב.

הפכנו למדינת כל מפגיניה. דומה שלאנשים מסוימים קצת משעמם, מחפשים על איזו שטות להשחית את זמנם הפרטי ובמקום לבלות עם המשפחה והחברים – מפגינים נגד מינויו של דובר לנשיא. בקרוב יפגינו גם כנגד צבע הגרביים של מנכ"ל בית הנשיא וכנגד תחנת הדלת שבה מתודלק רכבו של הנשיא כי בעליה מצביע למפלגה שלא באה להם בטוב.

אני מכיר מצוין את נשיאנו הנבחר מעבודה במחיצתו. יצחק הרצוג יודע להחליט ויש לו מספיק אומץ ועוצמה אישיותית כדי לעמוד מאחורי החלטותיו. הרצוג אדם מאוד שקול, מתייחס לכל עניין ברצינות הראויה, בוחן היטב לפני שמחליט ויודע לקבל החלטות, כפי שמצופה ממנהיג ציבור. שום הפגנה ושום כתבה או ציוץ טוויטר לא יעזרו וחבל על זמנם של המפגינים.

נתניהו בחר דובר מצוין וכך גם הרצוג. שמעתי גם טענה הזויה על קומבינת דובר תמורת חנינה כביכול, בין נתניהו להרצוג, ומוטב שלא אביע דעתי על הטוענים זאת, כי דפי העיתון לא יסבלו את המילים. בל יעז איש לפקפק ביושרו של הרצוג, בשיקול דעתו ובכוונותיו הטובות.

אני מכיר מצוין גם את נאור. אמנם במהלך השנתיים האחרונות שררו בנינו מתח ויריבות כי הוא היה עם נתניהו ואני לצידו של אביגדור ליברמן, אך במהלך השנתיים שלפני כן הזדמן לנו לעבוד יחד תקופה ארוכה כאשר המשרד שלי ליווה את שר השיכון והקליטה ד'אז יואב גלנט ונאור שימש כדוברו, אחרי שגלנט חטף לנו את נאור, כיוון שעוד בהיותו במדים, סמוך לשחרורו כקצין מצטיין בדו"צ, הצעתי לנאור להצטרף לפאר לוין תקשורת.

נאור הוא איש מקצוע משובח, מבין תקשורת לעומקה, מבין תהליכים תקשורתיים לעומקם, מבין אסטרטגיה, דעתן, חרוץ, נאמן ומסור. צפיתי באייטם הסוער בנושא שהתקיים באולפן שישי ואני חושב שרינה מצליח – שאת דעתה אני מעריך, ועוד יותר מעריך שעומדת על דעתה מול חבורה שחושבת ההפך ממנה - נסחפה לטעמי בהקצנה יתרה וראוי שלא תטיל על עובד ציבור את האחריות על מעשי נבחר הציבור שעימו עבד. כן, תפקידו של דובר הוא לדברר את המעסיק שלו, להיות מסור ונאמן לו באלף אחוז, לא רק בעת עבודתו איתו אלא גם לאורך כל חייו אח"כ, בדיוק כפי שעורך דין מחויב במסירות טוטאלית ללקוחותיו, ולהזכיר – עורכי דין מגינים גם אפילו על רוצחים שפלים. האם זה הופך אותם לפסולים?

פגשתי במהלך 33 שנות עבודתי במקצוע עשרות רבות של עיתונאים שעברו מעיתונות לדוברות וזכור לי משפט אחד משותף שנאמר ע"י כולם במילים כאלה או אחרות: רק כאשר עברנו לדוברות, התחלנו להבין את החיים האמיתיים, פתאום הבנו שלא הכל זה שחור או לבן, שלא כל צל הרים נגרם ע"י הרים ובעיקר – אנחנו מכים על חטא על כמות הפעמים שבהם שיקולים שהתבררו כענייניים נראו לנו כשיקולים מושחתים. כמה קל היה לא להבין. תנו להרצוג לעבוד, תנו לו לבחור את מי שהוא מוצא לנכון, תסמכו עליו.

הכותב הינו יועץ אסטרטגי, פאר לוין תקשורת