חוק יסוד: הגירה לישראל - צו השעה

ישראל היא מדינת הלאום היחידה של העם היהודי. במשפט הבינלאומי, זכותו של העם היהודי לבית לאומי משלו בארץ ישראל, ארץ אבותיו שממנה הוגלה בכוח הזרוע, שהוכרה כבר לפני 101 שנים בוועידת סן רמו, ואשר אושרה בהמשך על ידי חבר הלאומים וגם במגילת האומות המאוחדות.

כפי שנאמר במבוא לכתב המנדט שניתן לבריטניה כדי שתקים כאן את אותו בית לאומי, ההכרה הבינלאומית ניתנה "לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לארץ ישראל (Palestine בנוסחו האנגלי של כתב המנדט, ט"א) וליסודות לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו".

באלפיים שנות גלות, אשר בהן לא היתה לעמנו מדינה משלו, נגזרו על בני עמנו פרעות ורדיפות, אשר קצרה היריעה כאן מלפרט אותן. בלשונו של המשורר נתן אלתרמן, "בבכות ילדינו בצל גרדומים את חמת העולם לא שמענו... ובצעוד ילדינו אלי גרדומים... הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים".

מדינת ישראל קמה כדי שדם יהודי לא יהיה עוד הפקר, וכדי שכל יהודי יידע שיש לו בישראל בית שהוא יכול לעלות אליו, בין מפאת שהוא מבקש לקיים חיים יהודיים מלאים בארץ אבותיו, ובין מפאת שהוא אנוס להימלט מחמת האנטישמיות שהרימה ראש במקום מגוריו.

את תעודת הזהות של ישראל ביטאה הכנסת בחוק השבות, הקובע בסעיף 1 כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". ואולם, בעשורים האחרונים נאלצת המדינה להתמודד עם גלי הגירה והסתננות בלתי פוסקים. הוראות השעה שנחקקו בידי הכנסת מדי שנה לא קבעו כללים ברורים בנוגע להגירה לישראל. הן היו מחוררות ככברה. דרך החורים האלו הצליחו בתי הדין לעררים, בתי המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון להכניס לישראל וליישב בה, באמצעות איחוד משפחות, את מי שמבקשים לממש "זכות" שיבה לערבים לתחומי הקו הירוק, באופן שיסכן את זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, וזאת נוסף על אלפי מסתננים, בעיקר מהגרי עבודה, שתנאי החיים הטובים בישראל קוסמים להם אך ייעודה זר להם.

בית המשפט העליון כבר הביע את דעתו כי אין זה ראוי לכנסת לקבוע נורמות חקיקתיות על דרך של הוראות שעה, ודאי שהדברים נכונים לגבי נושא משמעותי כל כך כזהות המדינה.

ואכן, ביום חמישי שעבר הגיש ח"כ שמחה רוטמן, בשיתוף פעולה עם חברי כנסת מכל סיעות המחנה הלאומי - אמיר אוחנה, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, בצלאל סמוטריץ', יצחק פינדרוס ועמיחי שיקלי - את הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל. יוער כי בעבר גם השרה איילת שקד תמכה בחקיקת החוק בידי הכנסת, וההתחייבות לחוקק אותו אף הופיעה במצע מפלגתה. כל מי שזהות המדינה, ביטחונה ויכולתה להבטיח לאורך שנים את קיום הבית הלאומי לעם היהודי בארצנו יקרים לו, צריך לתמוך בהצעת החוק. זה צו הדורות.

הכותבת היא פרופ' למשפטים, חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי