פעיל אנטי־ישראלי בכנסת? חבלה מדינית

ביום שישי האחרון השתתף עומאר שאקיר מארגון "Human Rights Watch" בכנס אנטי־ישראלי, שביקש לערוך השוואה בין מדינת ישראל למשטר האפרטהייד הגזעני בדרום אפריקה. לצידו נאם בכנס פרופ' סמי אל־עריאן, שנעצר בעבר בארה"ב בגין סיוע לפעילות ארגון הג'יהאד האסלאמי.

לפני שנתיים אולץ שאקיר לעזוב את ישראל, לאחר שהוכח כי פעל לקידום חרמות נגדה, דוגמת סילוקה של נבחרת ישראל מהתאחדות הכדורגל העולמית וביטול פעילותה של חברת Airbnb בארץ. היום יתארח שאקיר בשיחת וידאו בכנסת ישראל, כחלק מכנס שיזמו מרצ והרשימה המשותפת שכותרתו: "אחרי 54 שנים בין כיבוש לאפרטהייד".

בנובמבר 1975 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את ההצעה המגדירה את הציונות "צורה של גזענות ואפליה גזעית", תוך שהיא קושרת בין מדינת ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הצעה שראש הממשלה דאז יצחק רבין הגדיר אותה כלא פחות מ"התנקשות בזכות קיומה של מדינת ישראל...". רגע לפני ההצבעה על ההחלטה נשא נאום בלתי נשכח שגריר ישראל באו"ם דאז (לימים הנשיא) חיים הרצוג, שאותו סיים בקריעה פיזית של החלטת האו"ם.

למתקפה הרעיונית על הציונות ועל מדינת ישראל, ובתוכה הניסיונות לציירה כמדינת אפרטהייד גזענית, כקולוניאליסטית או כמטהרת אתנית, יש מטרה אחת: שלילת זכותו של העם היהודי למדינה משלו.

שר המשפטים הבריטי מייקל גוב היטיב לתאר זאת ב־2016: "בימי הביניים האנטישמיות היתה דתית, והיא באה לידי ביטוי בכליאתם של היהודים בגטאות ובהמרה דתית בכפייה... בראשית המאה ה־20 הובילה האנטישמיות, במסווה מבעית של גזענות מדעית... לפשע הגדול ביותר שראתה האנושות מאז ומעולם. האנטישמיות השתנתה, וכיום היא מוצאת את ביטוייה בהתנגדות לזהות הלאומית הקולקטיבית של העם היהודי ולקיומה של מדינת ישראל".

אפשר להשלים עם קיומם של אירועים אנטי־ישראליים אנטישמיים בקמפוסים העוינים של קליפורניה, אבל המחשבה שכנס כזה המהווה פעולת חבלה מדינית יתקיים בכנסת ישראל, היא לא פחות ממזעזעת. עד כה הקפידו יושבי הראש של הכנסת לבלום יוזמות לכנסים מסוג זה בין כותלי הכנסת, אבל לצערנו, יו"ר הכנסת הנכנס מיקי לוי מסיעת יש עתיד לא חשב שיש כאן בעיה דרמטית.