אל תשאלו מה קרה אתמול במהלך נאומו של ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט: חברי כנסת הפריעו לו לנאום! זעקו לעברו קריאות בלתי־מתקבלות־על־הדעת כמו "נוכל" ו"אף אחד לא בחר בך", וייתכן - תחזיקו חזק - אולי גם "שקרן".
פשוט זוועה לאן הידרדרה הכנסת שלנו. כמובן, אם תחפשו סרטונים מדיוני הפרלמנט הבריטי תראו שהוא מתנהל ברעש ובקריאות ביניים, ואיכשהו הממלכה לא נחרבת. אבל האם השתחררנו מהמנדט רק כדי שימנים יקלקלו את תמונת האחדות שבנט מנסה למכור עכשיו? חלילה! השתחררנו מהמנדט כדי שסוף־סוף יהיה לנו ראש ממשלה עם כיפה, וקואליציה של תומכי בצלם והאחים המוסלמים, ומתנגדי חוק הלאום, שחברו כולם כדי להדיח את מי שקיבל יותר קולות משני ראשי הממשלה החדשים גם יחד. על זה צועקים במליאה? בושה!
התקשורת הזדעזעה מחוסר התרבות של האספסוף הימני, שהצליח להשתחל לכנסת באמצעים פסולים כמו בחירות. שהרי ידוע לכל אנין טעם שאספסוף שנבחר בקלפי הוא סכנה לדמוקרטיה יותר מראש ממשלה שנבחר על ידי מחצית האחוז מהאוכלוסייה, וששני שלישים מהם מתחרטים שבחרו בו. נכון, אין להשוות את הבטחותיו הכוזבות של בנט לזעקת חברי הכנסת של הימין. בנט הרי שיקר במילים יפהפיות, מנומסות, וזכה לתמיכה יפהפייה ומנומסת מהתקשורת היפהפייה והמנומסת שלנו. זו שהרעיפה על נתניהו כל עלבון וכל האשמה, שהמעיטה בהישגיו, זלזלה בו והוציאה את דיבתו רעה כמסית וכמפלג, בעוד כל מתנגדיו קיבלו לא רק היתר למחות נגדו במונחים הבוטים והגסים ביותר - אלא גם זכו לתשבחות, לייצוג באולפנים ולזכות עמידה בבג"ץ.
עכשיו הם נחרדים כי הציבור שרומה, שנכפה עליו ראש ממשלה עם תמיכה ציבורית שלא היתה כמוה לנומך, לא משתף פעולה עם כללי הפרוטוקול, ועוד עושה זאת בקול רם, במליאה, במקום להתבאס בשקט בבית. הח"כים הימנים היו צריכים לקחת דוגמה מהנשיא היוצא רובי ריבלין, שהבריז מהצילום המשותף בהשבעת הממשלה הקודמת. ככה מצפצפים על פרוטוקול! בהדרת כבוד נשיאותית!
ברגעים אלה צריך כל ימני וכל שוחר דמוקרטיה לפעול לפי כלל הזהב, שאותו יודע כל ילד בגיל גן: אתם לא תחליטו עלינו. במשך שנים ניסיתם למכור את הישגי נתניהו ככישלונות. במשך שנים השתקתם כל ביקורת על מערכת המשפט בטענה שזו מתקפה על הדמוקרטיה, הפלגתם בשבחי חופש הביטוי - עד שימני אמר משהו, ואז הזדעקתם "הסתה". את הונאת הבחירות של בנט אתם מנסים למכור כממשלת אחדות, ועכשיו אתם מזייפים התעלפות מקבלת הפנים שקיבל בנאומו הראשון. וואלה? אני מזדעזעת יותר מהחוצפה של ראש הממשלה החדש להתנער מכל הבטחותיו, ואז לעמוד כמו פדגוג מוסמך ולחנך את הציבור המרומה.
במשך יותר משנה, מדי שבוע, ראינו איך נראה אספסוף גס רוח, בהפגנות בבלפור. נבחרי הציבור שלהם, שהפגינו איתם, כבר לא יכולים לבקש לעצמם סמכות חינוכית. אתם לא תקבעו מה מותר ומה אסור לנו להגיד, איך להגיד, מתי להגיד ולמה להגיד. אנחנו נגיד מה שאנחנו רוצים, איפה שאנחנו רוצים, וכמה שאנחנו רוצים. אנחנו שומרי הסף האמיתיים של הדמוקרטיה, ולא ננטוש את משמרתנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו