"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הריבונות נבחנת דווקא מול סחיטה ואיומים
נכון שגם מדינה ריבונית מנווטת דרכה באילוצים מורכבים • עם זאת, מצעד הדגלים המתוכנן ליום חמישי, לאחר שנבלם ביום ירושלים עם מטח טילי חמאס, מציב את עם ישראל למול רגע עילאי של מבחן ריבוני
מצעד הדגלים (ארכיון) | צילום: דוד ועקנין

הריבונות נבחנת דווקא מול סחיטה ואיומים

נכון שגם מדינה ריבונית מנווטת דרכה באילוצים מורכבים • עם זאת, מצעד הדגלים המתוכנן ליום חמישי, לאחר שנבלם ביום ירושלים עם מטח טילי חמאס, מציב את עם ישראל למול רגע עילאי של מבחן ריבוני

אלוף (מיל') גרשון הכהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בתמיכת התרעות מערכת הביטחון למול איומי חמאס וג'יהאד, ובהיענות לציפיות הממשל האמריקני, שר הביטחון בני גנץ דורש את ביטולו או צמצום מסלולו של מצעד הדגלים המתוכנן ליום חמישי. הסוגיה מזמינה בירור נוקב בבסיס שיקול הדעת המעצב בשנים האחרונות את ביטויי הריבונות של מדינת ישראל.

השאלה המעשית היא למען מה ועד להיכן מוכנה מדינה לפעול בעצמאות למען ערכיה ושאיפותיה הלאומיות, גם למול התנגדות בינלאומית ואיומי סחיטה. במקום הזה עמד בן־גוריון בהכריזו על ירושלים כבירת מדינת ישראל. כנגד דרישת האו"ם, בדיוק בשעת התכנסות עצרת האו"ם לדיון בסוגיית ירושלים בדצמבר 1949, הכריז מעל במת הכנסת: "אנו רואים חובה להצהיר שירושלים היהודית היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו. ירושלים היא לב ליבה של מדינת ישראל".

נכון שגם מדינה ריבונית מנווטת דרכה באילוצים מורכבים. אולם, בשורה התחתונה, מידת הריבונות של מדינה נבחנת במידת יכולתה לחתור להשגת שאיפותיה הלאומיות, גם למול סחיטה ואיומים, חיצוניים או פנימיים. בהגדרת הביטחון הלאומי של צה"ל, הביטחון הלאומי מתבטא ביכולת ההגנה, לא רק על הקיום הפיזי אלא גם על האינטרסים הלאומיים. אלו אמות המידה שבהן נבחנת בימים אלה ממשלת ישראל, למול האיום של מנהיגי הטרור מעזה. וירושלים היתה ותמשיך להיות אינטרס לאומי מובהק.

זה הדבר המבחין בין התרעת חזאי על שיטפון בנחלי המדבר, לבין התרעת מודיעין על איומי סחיטה של אויב. התחשבות בשיקולי מזג אוויר אינה כרוכה בדיון אסטרטגי. אין מצב שבו עצם ההחלטה להתחשבות באיתני הטבע תתבטא למחרת בהתגברות האיומים. הדברים שונים בתכליתם, במאבק אסטרטגי המתחולל בין בני אדם ואומות - כאן ההיענות לאיומי הסחיטה מאיצה את מגמת הסחיטה עד כדי אובדן הריבונות והקיום. "בארץ ישראל קם העם היהודי... בה חי חיי קוממיות ממלכתית". באלה המילים נפתחת מגילת העצמאות. במאבקה על ירושלים נבחנת בשעה זו מדינת ישראל בהגנה על ריבונותה, כבודה וקוממיותה.

מנקודת מבט זו, מצעד הדגלים המתוכנן ליום חמישי, לאחר שנבלם ביום ירושלים עם מטח טילי חמאס, מציב את עם ישראל למול רגע עילאי של מבחן ריבוני בבירת ישראל. לשעת מבחן שכזו כיוון הנביא יואל בנבואתו על ירושלים: "קראו זאת בגויים קדשו מלחמה... יגשו יעלו כל אנשי המלחמה, כותו איתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים, החלש יאמר גיבור אני" (יואל ד').

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...