"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כדי לשלוט בתקציב התאגיד: שינוי החקיקה שהממשלה מקדמת בדחיפות

ח"כ אביחי בוארון מהליכוד הניח הצעת חוק שקוראת להכניס את תקציב התאגיד לתקציב המדינה • "גם תאגיד השידור הציבורי, כמו כל משרד ממשלתי ורשות ציבורית, צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את חלקו במאמץ המלחמתי" • הממשלה צפויה לאשר את ההצעה מחר בישיבה מיוחדת

,עודכן
0השמעה
משרדי התאגיד. צילום: ללא קרדיט

הממשלה שוב שולחת חיצים לתאגיד השידור הציבורי.הצעת חוק חדשה של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), הונחה היום (שני), על שולחן הכנסת. על פי ההצעה, יש להכניס את תקציב התאגיד לתקציב המדינה המאושר בכנסת.

ח"כ בוארון: להכניס את תקציב התאגיד לתקציב המדינה המאושר בכנסת

לדברי בוארון: "גם תאגיד השידור הציבורי, כמו כל משרד ממשלתי ורשות ציבורית, צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את חלקו במאמץ המלחמתי. בחודש ינואר 2024, פרסם נגיד בנק ישראל הודעה לעיתונות, לפיה הסך הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023 ועד 2025 צפוי לעמוד על כ-220 מיליארד שקלים חדשים. הממשלה אישרה קיצוצים רוחביים בתקציבי כל משרדי הממשלה על מנת לעמוד בהתחייבויות הנדרשות עקב המלחמה. הממשלה קיצצה ברווחה, בבריאות, בחינוך ובכל משרד ומשרד. הקיצוץ לא פסח גם על תקציבים אחרים הקבועים בחוק".

בוארון מסביר ומסייג, "הצעת החוק לא תאפשר חלילה להתערב בתוכן ובעמדות התאגיד, אבל לא יכול להיות שהתאגיד יהיה 'נסיך', אקס טריטוריה תקציבית, שוכן מחוץ לספר התקציב, וכאשר יש קיצוץ רוחבי התאגיד לא נכנס מתחת לאלונקה, ולא שותף למאמץ המלחמתי, במצב הנוכחי במדינה, ראוי ונדרש מכל הגופים הציבוריים בישראל, להירתם למאמץ המשותף בדרך כזו או אחרת, ובעזרת ה' עם התיקון לחוק גם התאגיד יתרום את חלקו למאמץ המלחמתי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר