עת צרה היא לישראל. אנחנו נמצאים באחת מהשעות הקשות של המדינה. טראומה לאומית מאז אוקטובר 2023. מלחמה בכמה חזיתות, מפונים, חטופים שנמצאים כבר יותר מ-230 ימים בידי חמאס, בית הדין הבינלאומי שוקל הוצאת צווי מאסר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון וכורך אותם בנשימה אחת עם יחיא סינוואר, ואז מחליט לדרוש את הפסקת הלחימה ברפיח.
לצד כל זה, לא מעט מדינות מפנות לנו עורף ומכירות במדינה פלשתינית. היחסים עם ארה"ב רעועים מבעבר, ואם ראש הממשלה ייענה להזמנת הרפובליקנים לנאום בפני הקונגרס - גם מעט הסימפתיה שנותרה לנו אצל הדמוקרטים תתפוגג. ואם לא די בזה, שיעורי ההתייצבות למילואים אינם כשהיו.
האמירה שלפיה זמנים קשים מצריכים החלטות נועזות ולא שגרתיות היא נכונה לשעה זו. הם מצריכים חשיבה מחוץ לקופסה, ובעיקר לבחון כיצד מגייסים את כל הכוחות כדי להיחלץ מהבוץ שבו אנו הולכים ושוקעים.
לחשב מסלול מחדש
גם הכוחות הפוליטיים חייבים לחשב מסלול מחדש ולהצטרף לממשלה הנוכחית. בלי התניות, בלי גלולה נגד בחילה, אבל עם קביעת מועד מוסכם ומוקדם לבחירות. אנחנו והעולם חייבים לראות שהמערכת הפוליטית מתפקדת כאגרוף כוח אחד.
מאחר שאין הבדל, אפילו של ניואנס, בין הליכוד לבין תקווה חדשה בראשות גדעון סער - טבעי שייכנסו מתחת לאלונקה, עם או בלי חברות בקבינט המלחמה. הרי אם גנץ אכן יממש את איומו, יופעלו על סער לחצים להצטרף. עדיף שיעשה זאת מרצונו, ולא כמי שנגרר לשם. אגב, יש לי תחושה, שהווטו שהטיל גנץ על הצטרפותו לא יושמע שוב. גנץ ישמח לראות את סער לצידו ובעצמו ישתכנע להישאר.
אותן הסיבות נכונות גם לליברמן. תיעובו כלפי נתניהו ידוע, וסיבותיו גם הן, אבל אנחנו לא נמצאים במצב שבו צריך לבחור בין גלידת שמנת לגלידת פיסטוק. ליברמן חייב לחזק את הקו הממלכתי בממשלה נגד הזויי הימין הקיצוני - שבשיא המשבר השר שמייצג אותם מחליט לעלות להר הבית.
יש עתיד בראשות יאיר לפיד הצהירה לאורך כל הדרך שהיא מוכנה להצטרף לממשלה, אבל בלי בן גביר וסמוטריץ'. זה לא זמן להתפנקות. זה לא חבל הצלה לנתניהו. חובתם להיכנס פנימה, על 24 המנדטים שלהם, וליצור חזית יחד עם מתוני הליכוד, חלק מש"ס, ליברמן, סער וגנץ.
זה יקרה רק אם המהלך ילווה בהעברת חוק להקדמת הבחירות, שיקבע מועד לבחירות עד סוף 2024. ברגע שזה יקרה - נתניהו יהיה חופשי לפעול ללא חשש מקיצוני ממשלתו. אחרי הכל, גם הוא מבין שאחרי מחדל אוקטובר אין זה ראוי שיעמוד שוב לבחירה. אבל הוא בוודאי יבין שהרחבת מוטת הכנפיים של ממשלתו אמנם לא תסיר ממנו את האחריות למחדל - אך היא כן תסייע לו לצאת ממנו תוך שמירה על שלמות העם והמדינה, וזה שווה לו ולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו