במכתב ששיגרו ביום שישי לרה"מ בנימין נתניהו, מתריעים בכירי מערכת הביטחון לשעבר כי ישראל עומדת "ערב מלחמת יום הכיפורים".
זאת אמירה מטלטלת, ולא רק משום שבקרוב נציין 50 שנה למלחמה הארורה ההיא. היא מטלטלת משתי סיבות נוספות. הראשונה היא האזהרה: שוב דרג מדיני שצועד אל התהום, שיכור כוח, אוזניו ועיניו אטומות לקולות ולסכנות. השנייה היא המזהירים: רשימה ארוכה של אנשים שנשאו על גבם את ביטחון ישראל ומחזיקים מניית זהב בהפיכתה למעצמה ייחודית וחד־פעמית בעולם.
"תהליך החקיקה ימית חורבן על כולנו": 10,000 אנשי מילואים מצטרפים הודיעו על הפסקת התייצבות \\ שמואל בוכריס
לא מעט מהאנשים האלה לא האמינו שאי־פעם יחתמו על עצומה. ח"ג, למשל, ראש אגף בדימוס במוסד. מאחורי ראשי התיבות האלה מסתתר ראש אגף המבצעים במוסד (קיסריה) בתקופתו של מאיר דגן, גיבור ישראל אמיתי שהיה אחראי לשורה ארוכה של מבצעים חוצי דמיון וגבולות. אם אדם כמותו מחליט לצדד בהשעיית ההתייצבות של רבים למילואים, ראוי לעצור ולברר מה קורה פה.
ח"ג הוא סיפור. גדל כחרדי, יצא בשאלה, התנדב לשייטת (במחזור של יואב גלנט) והמשיך לשירות ארוך ומוצלח במיוחד במוסד. נתניהו מכיר אותו היטב. במבצע אחד מוכר שהצליח פחות, הוא התבקש לבוא לדבר עם הלוחמים כדי לעודד את רוחם. אף שכראש ממשלה הוא אישר אישית אז את המבצע, נתניהו לא הגיע, כדי שהכישלון לא ידבק בו. במקומו דיבר עם הלוחמים הנשיא דאז, שמעון פרס.
הפעם נתניהו לא יכול לברוח מהאירוע. הוא אחראי לו. לא תעזור לו הפניית החיצים לטייסים, שהיא האשמה קלאסית של הקורבן. התיק כולו עליו. ברצותו, ימשיך קדימה וימיט על ישראל נזק חסר תקדים. ברצותו, יעצור ויחתור לפתרון שימנע קטסטרופה.
מותר לממשלה לחוקק, אין על כך עוררין. אסור לה למוטט את הדמוקרטיה. מי שטוען שזאת רק עילת הסבירות, מיתמם או משקר. תראו את שלמה קרעי והניסיון לרסק את התקשורת; תראו את דודי אמסלם וההסתערות על המינויים הממשלתיים; תראו את איתמר בן גביר וריסוק המשטרה; ואפשר להמשיך, או פשוט להזכיר שגם עילת הסבירות לבדה מאפשרת למוטט בפועל את המגדל כולו, כפי שמזהירים אפילו משפטני הימין.
לגודל הטרגדיה, נתניהו לא עוצר. ברגע המכריע הזה, כשגורל האומה על הכף, הוא בוחר בפוליטיקה ובהישרדותו האישית על פני המדינה. לפיכך, הטייסים נאלצו בסוף השבוע לעשות מעשה במקומו. בכאב גדול, מתוך פגיעה בדבר שיקר להם יותר מכל, אבל גם מתוך הבנה שהממשלה מפירה את החוזה שעליו הם חתמו עם המדינה: לא לשרת בכל מחיר, אלא לשרת מדינה יהודית ודמוקרטית.
הפירוק יכול להיעצר
במהלך סוף השבוע טענו רבים שהרשימות של אנשי חיל האוויר שמפסיקים להתייצב למילואים מפוברקות ומנופחות. למרבה הצער, מי שטוען כך לא חי את האירוע. המצב קשה עוד יותר מכפי שמתואר. רבים נוספים לא חתומים על מכתבים, אבל פשוט לא יתייצבו. טייס במילואים נדרש להגיע בכל שבוע כדי לשמור על כשירות. אם יודיע למפקדו שהוא יוצא לחודשיים טיול עד לאחר החגים, הוא לא יירשם כסרבן, אבל בפועל הוא ייגרע ממצבת הטייסים הזמינים כי יידרשו כמה חודשים כדי להחזירו לכשירות.
בחיל האוויר מדברים על מאות כאלה, ואולי יותר. ולא רק שם. גם במודיעין, במערך המבצעים המיוחדים וביחידות המובחרות. האש הזאת מאיימת כעת ללחך גם את זרועות הביטחון האחרות. רבים שמים סימני שאלה, שרק יתגברו. בשלב הבא הם יתהו על טיב ההחלטות, למשל סביב שיקולי הממשלה לשלוח אותם למבצע מסוים. תהליך הפירוק הזה יכול להיעצר, אם החקיקה תיעצר. שום דבר לא בוער לממשלה. הדבר היחיד שבוער כאן כבר חצי שנה הוא המדינה. לנתניהו יש 48 שעות לבחור בין הרס לתקווה. אם יבחר בהרס, הוא עלול לגלות שממדיו גדולים פי כמה מכפי ששיער.
ברשימת החותמים על המכתב כלול גם טל שאול. בעברו מפקד פלגת הלוחמים בשייטת 13, שעבר לשב"כ אחרי רצח רבין כדי לשקם את היחידה לאבטחת אישים והמשיך עד לפיקוד על אגף המבצעים. אחיו, דרור, הוא היוצר של סרט הקאלט "מבצע סבתא", ששיאו במשפט: "אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט־לאט מגביר". אם החקיקה תעבור, זה בדיוק מה שעלול לקרות ממחר לתהליך ההתפרקות של מדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו