הג'ונגל של בצלאל, הברוך של סמוטריץ': איך יעצור שר האוצר את כדור השלג הפוליטי?

אלו אמורים להיות ימים חגיגיים לשר האוצר: הוא בדרך להעברת תקציב, אירוע שבעבר פירק ממשלות, ובקרב על קרן הארנונה הוא ניצח קבוצה של ראשי ערים חזקים במיוחד. כלפי חוץ הוא חוגג - ביום שני בערב התחבק עם כל חברי הקואליציה בוועדת הכספים, אבל מאחורי הקלעים הצרות של סמוטריץ' בתוך הבית, בקואליציה, הולכות ומסתבכות. בן גביר ויהדות התורה הכריזו מלחמה.

בן גביר, כמו בן גביר, עשה את זה פומבית, שחרר עצמו ממשמעת קואליציונית וגרם להפסד בהצבעות, אבל זו הגזרה שצריכה להטריד פחות את סמוטריץ'. דווקא החרדים, שותפים על מלא לעבודה הרמונית ושקטה, זועמים במיוחד.

לפחות בסוגיית תפוח האדמה הלוהט הקרוי תקציב הישיבות, סמוטריץ' יכול להאשים בעיקר את עצמו.

איך יורדים מהעץ

הנה סיפור שמסופר כאן לראשונה: בתקופת המשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה דיבר סמוטריץ' עם אנשי יהדות התורה ואמר להם שחייבים לעזור לעולם הישיבות. סמוטריץ' הציע לחרדים לבקש 1,400 ש' לכל לאברך והבטיח: "אני איתכם". רק לשם ההשוואה, בתקופת כחלון עמד תקציב לאברך על 890 ש', ואצל לפיד ובנט קצת פחות.

החרדים אכן דרשו 1,400 ש'. יריב לוין, שניהל את המשא ומתן, טען שמדובר בהגזמה, ואחרי שלושה ימים של כיפופי ידיים סגרו הצדדים על 1,173 ש' לאברך. סמוטריץ' כעס על הח"כים החרדים ונזף בהם: "מה פתאום ירדתם בסכום? כבר כמעט סגרתי על 1,400 ואתם ויתרתם".

כעת, כשהוא יושב על כיסא שר האוצר, זה מתנקם בו. הוא מבקש לתת לחרדים קצת פחות מ־1,000 ש', והחרדים זועמים: "אתה העלית אותנו על העץ, עכשיו אתה רוצה שנתקפל?!"

אם יש משהו שמרתיח את הנציגים החרדים בימים אלה זו הסיסמה "על זה תפילו ממשלת ימין?" הם מתוסכלים. בהתחלה ביקשו מהם לוותר או לרכך את חוק החמץ, אחר כך ויתרו על חוק דרעי, כך גם בפסקת ההתגברות, ואפילו על חוק הגיוס שעמד עם אולטימטום שיעבור ביחד עם התקציב הם ויתרו. שבוע הכספים, שבו מסרבים לתת להם תקציבי חינוך ותקציבי ישיבות, הוא קצת יותר מדי עבורם. "בשביל מה באנו לממשלה הזאת?" אומר בכיר ביהדות התורה, "כדי לשבת במשרד ולאכול צ'ולנט? כדי שעל הכל יגידו לי אי אפשר? אצל גנץ ולפיד היו נותנים לנו הרבה יותר".

גם אצל בן גביר העניין מורכב. ביום חמישי שעבר, כשהחלו הדיונים בוועדת הכספים, הוא חיפש את סמוטריץ' בהודעות ובשיחות. סמוטריץ' חזר אליו רק במוצאי השבת לשיחה לא פשוטה. "נבחרנו בשביל הנגב והגליל; באשדוד, בנתיבות ובאופקים קיבלנו הכי הרבה קולות אחרי הליכוד". כמה ימים אחר כך בן גביר הראה דמי רצינות בשבירת המשמעת במליאת הכנסת.

הדעה הרווחת וההגיונית היא כי לאף אחד מהצדדים אין אינטרס לפרק את הממשלה, אבל כדור שלג פוליטי הוא אירוע בלתי צפוי. הימים הקרובים עתידים להיות לא פשוטים עבור שר האוצר. אם הוא רוצה להמשיך לשבת על הכיסא - הוא צריך לעצור את הכדור, וזה לא יהיה קל בכלל.