"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"החיילים מצליחים בזכות אלה שלומדים": התגובה ברחוב החרדי לסערת הקצבאות

סיור בבני ברק גילה שביעות רצון מסוימת מהשינוי שמסתמן עם הרכבת הממשלה החדשה, אך שם מבהירים: ""אתה לא מקבל היום מהמדינה אפילו שכר מינימום, ומי שהולך ללמוד לא עושה זאת בשביל הכסף" • משה, אברך בן 33: "אם בן אדם ירגיש שחסרה לו שקית חלב בבוקר הוא ייצא לעבוד"

,עודכן
0השמעה
בני ברק, 13 בנובמבר 2022, צילום: יהושע יוסף

רגע לפני השבעת הממשלה החדשה, המפלגות החרדיות מביאות סחורה חמה לבוחריהן. קצבאות האברכים ותלמידי הישיבות אמורות להיות מוכפלות ולעמוד על 730 שקלים לצעירים ו־1,314 שקלים לבוגרים. תמיכת הממשלה בישיבות תעמוד על כ־3 מיליארד שקלים.

יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני: "בלי פסקת ההתגברות לא תוקם ממשלה, עומדים על כך שכל גזירות בנט וליברמן יבוטלו"

בבני ברק לא רקדו אתמול כל הדרך לבנק, אבל היו מוכנים לשחרר חיוך של רווחה.
"כל שקל יעזור", הסביר משה אסרין, אברך בן 33. "אתה לא מקבל היום מהמדינה אפילו שכר מינימום, ומי שהולך ללמוד לא עושה זאת בשביל הכסף. גם אם נקבל 2,000 שקלים בחודש זה לא סכום שאפשר להחזיק איתו משפחה, ואם בן אדם ירגיש שחסרה לו שקית חלב בבוקר הוא ייצא לעבוד, אפילו שישנם כאלה שהתורה מבחינתם היא הדבר החשוב ביותר ומוכנים לשקוע בשבילה בחובות. אישית, אם ארגיש שאני לא יכול לפרנס את המשפחה - אצא לעבוד, אבל כיום טוב לי וההורים עוזרים. כל עוד אפשר ללמוד, אתה אמור ללמוד".

חיילים של הדת

1,314 שקלים הם קצת יותר ממה שמקבל חייל המשרת בעורף, 1,235 שקלים לחודש. "כיום אני מרגיש בסוג של שליחות, כי אני מבין אלה שמחזיקים את המדינה", אסרין לא מתבלבל. "חייל שנמצא בשדה הקרב עושה את השליחות הכי גדולה, אבל כל אחד וייעודו בחיים. יש כאלה שנועדו להיות במחנה ויש כאלה שהולכים ללמוד תורה. ברגע שמקצצים קצבאות גורמים לאנשים לא ללמוד ואין מי שישמור על המדינה".

"כל שקל יעזור". משה אסרין,צילום: יהושע יוסף

אסרין לא היחידי שעשה השוואה בין אברכים וחיילים. "המדינה הזו מתקיימת בזכות האברכים", משוכנע משה כהן, בן 33, אברך ואב לחמישה, "החיילים מצליחים בזכות אלה שלומדים, ואגיד לך יותר מזה - הצבענו בבחירות האחרונות, כי אנחנו דואגים יותר לחילונים מאשר לנו. אנחנו נסתדר בלי תוספת של כמה מאות שקלים, אבל דאגנו כעת לגיור ולכשרות. מי שהיה ניזוק אלה דווקא החילונים, לא אנחנו".

"הכל הולך למחיה"

אלחנן, אברך נשוי, בן 22, התרגז על ההשוואות לחיילי צה"ל. "אתם עושים השוואות עם המשכורת של החייל הכי עורפי ולא מדברים על החיילים שמרוויחים קרוב ל־3,000 שקל", התרעם.
"שינסו לשבת עשר שעות על ספסל הלימודים מבלי לקום, מבטיח לך שזה לא פחות קשה. האמונה שלהם היא בצבא, ואילו שלי בעולם הישיבות, וגם 1,400 שקלים בחודש זו משכורת עוני, ודאי למשפחות מרובות ילדים".

אלחנן נרעש מהשאלות שהוצגו בפניו. "זה באמת מעצבן אותי", אמר. "בעיקרון, הייתי אומר שעדיף לוותר על התוספת הזו, אבל היתה פה ממשלה שהסבירה לנו טוב מאוד לאן הולך הכסף. עשרות מיליארדי שקלים, מבלי למצמץ, הועברו לערבים. אז הציבור החילוני יכול לגלות טיפה סובלנות, המיליונים האלה לא יפגעו בו והתוספת הזו לא תציל אותנו. זה אולי יעזור לי לסגור את החודש. אנחנו לא הולכים למסעדות ולא מבלים, כל הכסף הזה הולך למחייתנו".

חלק מאלה ששוחחנו איתם, כמו אברהם ישעיהו קאהן, בן 27, סיפרו שהם לא מודעים לעניין הגדלת הקצבאות. מה שמקצה להם מדי חודש ראש הכולל מקובל עליהם.

אחרים סיפרו שהפסקת הלימודים הייתה מבחינתם רק מחוסר ברירה, כמו יונה, בן 50, אב לתשעה, שעדכן כי יצא לעבודה בגלל מחלת אחד מילדיו.

לא כולם מוגדלים לעניין העלאת הקצבאות. ישעיהו קאהן,

"מה שנותנים בקושי מספיק לשני טיטולים ומטרנה ונגמר הכסף", יונה חייך במרירות. "למזלנו יש סוג של השגחה מלמעלה שאנחנו לומדים, נותנים לנו את מה שנותנים, וברוך השם אנחנו מסתדרים. איך? רק ההוא מלמעלה יודע. זה לא טבעי. מישהו שאל את הרב 'למה אני לא יכול להתחייל - אני אקבל משכורת', והרב ענה: 'כשיש לך משכורת אתה סומך עליה. כשאין לך, אתה סומך על בורא עולם'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר