"החיילים מצליחים בזכות אלה שלומדים": התגובה ברחוב החרדי לסערת הקצבאות

רגע לפני השבעת הממשלה החדשה, המפלגות החרדיות מביאות סחורה חמה לבוחריהן. קצבאות האברכים ותלמידי הישיבות אמורות להיות מוכפלות ולעמוד על 730 שקלים לצעירים ו־1,314 שקלים לבוגרים. תמיכת הממשלה בישיבות תעמוד על כ־3 מיליארד שקלים.

בבני ברק לא רקדו אתמול כל הדרך לבנק, אבל היו מוכנים לשחרר חיוך של רווחה.
"כל שקל יעזור", הסביר משה אסרין, אברך בן 33. "אתה לא מקבל היום מהמדינה אפילו שכר מינימום, ומי שהולך ללמוד לא עושה זאת בשביל הכסף. גם אם נקבל 2,000 שקלים בחודש זה לא סכום שאפשר להחזיק איתו משפחה, ואם בן אדם ירגיש שחסרה לו שקית חלב בבוקר הוא ייצא לעבוד, אפילו שישנם כאלה שהתורה מבחינתם היא הדבר החשוב ביותר ומוכנים לשקוע בשבילה בחובות. אישית, אם ארגיש שאני לא יכול לפרנס את המשפחה - אצא לעבוד, אבל כיום טוב לי וההורים עוזרים. כל עוד אפשר ללמוד, אתה אמור ללמוד".

חיילים של הדת

1,314 שקלים הם קצת יותר ממה שמקבל חייל המשרת בעורף, 1,235 שקלים לחודש. "כיום אני מרגיש בסוג של שליחות, כי אני מבין אלה שמחזיקים את המדינה", אסרין לא מתבלבל. "חייל שנמצא בשדה הקרב עושה את השליחות הכי גדולה, אבל כל אחד וייעודו בחיים. יש כאלה שנועדו להיות במחנה ויש כאלה שהולכים ללמוד תורה. ברגע שמקצצים קצבאות גורמים לאנשים לא ללמוד ואין מי שישמור על המדינה".

אסרין לא היחידי שעשה השוואה בין אברכים וחיילים. "המדינה הזו מתקיימת בזכות האברכים", משוכנע משה כהן, בן 33, אברך ואב לחמישה, "החיילים מצליחים בזכות אלה שלומדים, ואגיד לך יותר מזה - הצבענו בבחירות האחרונות, כי אנחנו דואגים יותר לחילונים מאשר לנו. אנחנו נסתדר בלי תוספת של כמה מאות שקלים, אבל דאגנו כעת לגיור ולכשרות. מי שהיה ניזוק אלה דווקא החילונים, לא אנחנו".

"הכל הולך למחיה"

אלחנן, אברך נשוי, בן 22, התרגז על ההשוואות לחיילי צה"ל. "אתם עושים השוואות עם המשכורת של החייל הכי עורפי ולא מדברים על החיילים שמרוויחים קרוב ל־3,000 שקל", התרעם.
"שינסו לשבת עשר שעות על ספסל הלימודים מבלי לקום, מבטיח לך שזה לא פחות קשה. האמונה שלהם היא בצבא, ואילו שלי בעולם הישיבות, וגם 1,400 שקלים בחודש זו משכורת עוני, ודאי למשפחות מרובות ילדים".

אלחנן נרעש מהשאלות שהוצגו בפניו. "זה באמת מעצבן אותי", אמר. "בעיקרון, הייתי אומר שעדיף לוותר על התוספת הזו, אבל היתה פה ממשלה שהסבירה לנו טוב מאוד לאן הולך הכסף. עשרות מיליארדי שקלים, מבלי למצמץ, הועברו לערבים. אז הציבור החילוני יכול לגלות טיפה סובלנות, המיליונים האלה לא יפגעו בו והתוספת הזו לא תציל אותנו. זה אולי יעזור לי לסגור את החודש. אנחנו לא הולכים למסעדות ולא מבלים, כל הכסף הזה הולך למחייתנו".

חלק מאלה ששוחחנו איתם, כמו אברהם ישעיהו קאהן, בן 27, סיפרו שהם לא מודעים לעניין הגדלת הקצבאות. מה שמקצה להם מדי חודש ראש הכולל מקובל עליהם.

אחרים סיפרו שהפסקת הלימודים הייתה מבחינתם רק מחוסר ברירה, כמו יונה, בן 50, אב לתשעה, שעדכן כי יצא לעבודה בגלל מחלת אחד מילדיו.

"מה שנותנים בקושי מספיק לשני טיטולים ומטרנה ונגמר הכסף", יונה חייך במרירות. "למזלנו יש סוג של השגחה מלמעלה שאנחנו לומדים, נותנים לנו את מה שנותנים, וברוך השם אנחנו מסתדרים. איך? רק ההוא מלמעלה יודע. זה לא טבעי. מישהו שאל את הרב 'למה אני לא יכול להתחייל - אני אקבל משכורת', והרב ענה: 'כשיש לך משכורת אתה סומך עליה. כשאין לך, אתה סומך על בורא עולם'".