חוזרים לקלפי בקרוב?

אחרי שהאפשרות להקמת ממשלה בלעדיו הוסרה מסדר היום, ההחלטה כיצד להוביל את המערכת הפוליטית מכאן ואילך עברה באופן כמעט בלעדי לנתניהו. ברצותו יפנה את מקומו לזמן מה לבני גנץ או לגדעון סער, וברצותו ימשיך לשבת על כיסאו ויוביל לבחירות נוספות. ממשלה בראשותו אמנם לא הובטחה בשלב הזה, אבל הנכס העיקרי שקיבל לידיו נתניהו אחרי הודעתו של נפתלי בנט שלא יצטרף לממשלת השמאל שעמדה לקום, הוא החזרת השליטה לידיו.

יאיר לפיד אמנם הודיע שלא יוותר וינסה עד הרגע האחרון להקים ממשלה אחרת, אולם גם הוא כנראה כבר מבין שהסיכויים לכך אפסיים.

ההימור על בנט היה הימור שגוי. לא כי בנט הונה אותו. ממש לא. גם הוא שילם מחיר באופן אישי על המהלך.

אבל נראה ששניהם, בנט ולפיד, לקו בדיסקלקולציה כאשר החליטו שיהיה זה ראוי שבנט יסייע לשמאל להקים ממשלה ועולם כמנהגו נוהג. כעת תלוי בנט, כמו היתר, בנתניהו.

כשאיום הקמת ממשלה חלופית עמד על הפרק, הסכים נתניהו להעביר את ראשות הממשלה לשנה או לשנה וחצי לאחד מיריביו, העיקר לא לאבד הכל. כעת, כשהאיום הזה עומעם משמעותית, לא בטוח שהצעותיו של נתניהו יהיו כה נדיבות. במערכת בחירות נוספת, הוא זה שנותר בינתיים ראש הממשלה.

לכאורה העדפתו של נתניהו היתה צריכה להיות פשוטה: עדיפה כהונה רציפה כראש ממשלה, מאשר הענקת רוטציה לגנץ או לבנט או לסער, שמי יודע אם אי פעם תחזור אליו.

מה שעשוי לגרום לראש הממשלה בכל זאת להימנע מבחירות ולהעניק את הראשות לאחר, הוא הסכם הרוטציה שאליו הוא עדיין כבול, זה הקובע כי גנץ יחליף אותו בנובמבר.

בימים האחרונים לפני שאיבד את המנדט להרכבת הממשלה, טען נתניהו בכל מקום כי במידה שבנט יבהיר שאין ממשלת שמאל, יהיו לימין 61. בינתיים בנט הבהיר, אבל השניים הנוספים שיביאו לרוב קואליציוני לימין, מבוששים לבוא.

או שהם ממתינים לסיום המנדט של לפיד ולתחילת הספירה לאחור של פיזור הכנסת 21 ימים לאחר מכן, או שהם פשוט אינם. ימים יגידו.