כוונותיו של סער מטילות אימה על המשך הקואליציה

קשה היה שלא להבחין בהבדל הגדול בין ניסיונות הקואליציה להשלים את האצבעות החסרות לאישור חוק ממדים ללימודים בשבוע שעבר, לבין דבריו של גדעון סער על האצבעות החסרות לאישור חוק יהודה ושומרון בשבוע הבא. אז הטילו ראשי מפלגות הקואליציה את האשמה על הליכוד.

כעת, מטיל גדעון סער את האשמה על חבריו לממשלה. לאחרונה סבורים בליכוד כי סער ריכך את עמדותיו לגביי פסילת ממשלה בראשות נתניהו, ושהאופציה הזאת נראית לו יותר מאשר הליכה לבחירות כשגורל מפלגתו לוט בערפל. הם יודעים לספר גם כי יעקב אטרקצ'י, המתווך האולטימטיבי, חזר להעביר מסרים באינטנסיביות בין לשכת שר המשפטים ולשכת ראש האופוזיציה.

אם הערכתם נכונה, הרי שחוק יהודה ושומרון הוא רק תירוץ. ממשלה מפילים לא על חוק כזה או אחר שלא עובר, אלא כתוצאה מהחלטה אסטרטגית. ייתכן שסער מעניק מבחן אחרון בהחלט לקואליציה - אם תצלח אותו, תקבל עוד תקופת חסד לשקם את מצבה, ואם תיכשל, תיפול מהר הרבה יותר ממה שחושבים.

ההצבעה היא מבחן לרע"מ ולמרצ, המתנגדים לחוק, וגם לעידית סילמן, שתיאלץ אולי לראשונה להצביע נגד הממשלה ולהסתכן בהודעה על פרישה מימינה. במידה שיצליחו בנט ולפיד לגבש את כל ה-60 שברשותם, לא מן הנמנע כי ישוגרו איומים מפורשים לסילמן שלא תעז להצביע נגד.

הודעתו של סער, שמטילה את האחריות על הממשלה ולא על האופוזיציה - כפי שנעשה בממדים ללימודים וחוק האזרחות, מוכיחה כי צדקו ראשי מפלגות המחנה הלאומי בהחלטתם לא לתמוך יותר בממשלה באופן גורף וקטגורי. זו הממשלה שלהם, שיתבשלו במיץ של עצמם. גדעון סער אמר אתמול מה שרבים חושבים, גם מתוך הקואליציה, שממשלה שלא מסוגלת להעביר חוקים קריטיים - אין לה שום זכות קיום.

בינתיים אווירת הבחירות נישאת חזק באוויר. ליברמן מחריף מסרים נגד החרדים, במה שנראה כמו ויתור על האפשרות להעביר תקציב, ויותר כמו קמפיין בחירות. סער מושך לימין, גם בנט. וגם בשמאל נכונים לוותר הרבה פחות מבעבר. לפי כל הערכות, גם אם ימצא הפתרון לחוק יהודה ושומרון בשבוע הבא, האתגר הבא כבר מחכה מעבר לפינה והסוף של כל אלה ידוע מראש.