שמרית מאיר, היועצת המדינית של בנט, פורשת מתפקידה

היועצת המדינית של ראש הממשלה בנט הודיעה היום (שישי) על התפטרות, שתיכנס לתוקף ב-1 ביוני.

"במהלך השנה האחרונה הקדשתי את כל כוחותי לסייע לך בתחום המדיני ובכלל", כתבה לבנט. "בבניית היחסים הטובים עם ממשל ביידן, בחיזוק הקשר עם מדינות ערב, הקרובות והרחוקות, בייצוג טוב של ישראל על הבמה הבינלאומית, וחשוב יותר - בהשגת תכליות מדיניות חשובות שלא זה המקום לפרטן, כולל מהלך מדיני משמעותי ביותר רק לאחרונה".

היא הוסיפה: "הייתה זו שנה מלאת עשייה, מבוקר ועד לילה. שורת המשימות הארוכה שהטלת עלי, חייבה הקרבה ניכרת בחיי האישיים. לקראת סיום שנה בעבודה משותפת קרובה, זה הזמן לעזוב. אסיים את תפקידי ב-1 ביוני. בכוונתי לסייע ככל שיידרש בהשלמת המשימות עליהן אני מופקדת, בעיקר בכל הקשור לביקורו המתקרב של נשיא ארה"ב בישראל. אני מודה לך על ההזדמנות לתרום למדינת ישראל בתחומים כה חשובים ומאחלת לך בהצלחה".

ראש הממשלה קיבל את התפטרותה ומסר: "לפני כשנה, עם הקמת הממשלה, שמרית מאיר נענתה לבקשתי לשמש כיועצת מדינית.

"מאז, במהלך השנה החולפת שמרית תרמה רבות לקידום מעמדה המדיני של מדינת ישראל, לבניית מערכת יחסים מיוחדת עם הממשל בארה״ב, למניעת הקמת קונסוליה בירושלים, לחיזוק הקשרים מול מדינות אירופה, לפריחה המדינית אל מול המדינות הערביות המתונות, ולמאבק הדיפלומטי באיראן. שמרית פעלה במקצועיות ובמסירות וסייעה בהתמודדות בנושאים המדיניים-בטחוניים המורכבים והעדינים ביותר. קיבלתי את בקשתה לעזוב בצער, אך בהבנה. אני מאחל לה הצלחה רבה בהמשך דרכה".

כמו כן, רק אתמול יועץ התקשורת עובד פרל, שמונה רק לפני שלושה חודשים לדובר מפלגת ‘ימינה’, הודיע לבכירי המפלגה על כוונתו לסיים את תפקידו.

צברה ניסיון בזירה הבינלאומית עוד בטרם נכנסה לתפקיד

שמרית מאיר, שהפכה בחודשים האחרונים לאחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה, לא נמנתה על הצוות הקרוב שליווה את בנט עוד לפני שנבחר לתפקיד.

עובדה זו יצרה בתוך הלשכה חיכוכים תדירים כאשר בראש "המחנה" הנגדי ניצב ראש לשכתו של בנט, טל גן צבי. בשלב מסוים השפעתה של מאיר חדרה גם לתחום הפוליטי, שבאופן פורמלי לא נמצא בסמכותה, והדבר הגביר את המתיחות בתוך הלשכה. יריביה טענו כי היא אחראית למחדל שהוביל לפרישתה של עידית סילמן מהקואליציה והשתמשו בכך כדי לנגח אותה.

יתרונה הגדול של מאיר היה הניסיון הרב שצברה בזירה הבינלאומית עוד בטרם נכנסה לתפקיד. היא החלה את דרכה כפרשנית לענייני ערבים, אך בשנים האחרונות צברה קשרים וידע דיפלומטי גם בנוגע למדינות נוספות, ובייחוד ארה"ב.

יחד עם זאת, ייתכן כי הצלחתה הייתה בעוכריה: הקשר שלה עם ראש הממשלה ומידת השפעתה עליו גדלו על חשבון מקורביו הוותיקים, שכאמור לא היו מרוצים מהמצב והאשימו אותה בהתנהלות כוחנית.

מאיר גם הואשמה על ידי יריביה בלשכה באחריות לכישלון ההסברתי בנוגע לפרשת משלוחי האוכל למעון ראש הממשלה, שחשפה העיתונאית איילה חסון מערוץ 13. לפני כחצי שנה נפוצו גם דיווחים על מתיחות בינה לבין גורמים בלשכותיהם של לפיד וגנץ, בין היתר על רקע האשמות בהדלפות לתקשורת.

עניין נוסף שבו הייתה מאיר מעורבת עמוקות הוא מאמצי התיווך הישראליים בין רוסיה לאוקראינה. כיועצת מדינית שאפה מאיר למצב את בנט כמדינאי בכיר בזירה הבינלאומית, ואכן הצליחה לייצר עבורו תפקיד ייחודי כגורם שנהנה מאמון ומערוצי תקשורת פתוחים הן בקייב והן במוסקבה.

עם זאת, מתנגדיה טענו כי ההתמקדות של בנט במאמצי התיווך הייתה שגויה מכמה בחינות: לדבריהם היה מדובר מלכתחילה במאמץ שנדון לכישלון, ובנוסף הוא מיצב את ישראל בעמדה קרובה מדי לרוסיה שגררה ביקורת ממדינות המערב, ובייחוד מארצות הברית. כמו כן, נטען כי תחת השפעתה של מאיר "התאהב" בנט בתפקיד המדינאי והזניח את הפוליטיקה ואת תחזוקת הממשלה, מה שהוביל כאמור לפרישת סילמן ולהתערערות הקואליציה.

ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית אמר ל"ישראל היום" כי "גל העזיבות בסביבתו של נפתלי בנט, שאיבד בתוך כחודש את יו"ר הקואליציה, דובר המפלגה והיועצת המדינית הבכירה, מעיד על משהו פגום למדי באופן שבו הלשכה החשובה ביותר במדינה מתנהלת. אלה סימנים של התפרקות. פרפורי הגסיסה של ממשלת בנט-עבאס מסוכנים למדינה ואני מקווה שבקרוב מאוד נמצא חברי כנסת אחראים מהקואליציה שיסיימו את הסאגה המבישה".