דו"ח המבקר: המשטרה נכשלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח מבקר חמור בנוגע לטיפול בפשיעה בחברה הערבית ולחינוך לשותפות בין יהודים לערבים - זאת על רקע המהומות שפרצו ברחבי הארץ בשבוע שעבר והעימותים האלימים בין שתי קבוצות האוכלוסייה בערים המעורבות. בנוסף, המבקר התייחס בדו"ח לליקויים במערך הכשרת הכבאים, באופן שמעלה חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי לאירועים ולנזק מצטבר בכשירותם של הלוחמים.

כשל בטיפול בפשיעה בחברה הערבית ובהברחות אמל"ח

המשטרה והמשרד לביטחון הפנים נכשלים בבלימת פשיעה בחברה הערבית - כך קובע המבקר. אנגלמן עקב אחר פעילות המשטרה לאור ממצאי דו"ח קודם, שמצא כי המשטרה כשלה בהתמודדותה עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית ובערים מעורבות.

את הדו"ח הקודם פרסם המבקר דאז יוסף שפירא באוגוסט 2018. ממצאיו הקשים הצביעו על שרשרת מחדלים. בדו"ח המהווה דו"ח ביקורת לדוח הקודם, קובע אנגלמן כי פעולות שהמשטרה מבצעת לתפיסות אמל"ח שאינו חוקי אינן מביאות לבלימה או אפילו לצמצומה של מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית.

על פי הדו"ח, במבצעי איסוף אמל"ח ארציים שערכה המשטרה בשנים 2017 ו-2019 נאספו ביישובי החברה הערבית 15 ו-19 כלי נשק (בהתאמה). על פי הדו"ח חלק מהאמל"ח הלא חוקי מוברח דרך גבול ירדן. "המשטרה לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן, אף שבתשובתה על ממצאי ביקורת הקודמת העלתה את הקושי בטיפול בנושא בהיעדר יחידה כזאת", טוען אנגלמן.

בדוח הקודם עמד המבקר על הקושי בהקמת תחנות משטרה במגזר. אך בדוח הנוכחי נקבע על ידו כי למרות הקמתן מאז של תחנות משטרה חדשות, הרי שבפועל ארבע משמונה התחנות החדשות שהוקמו ביישובי החברה הערבית "לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות". על פי המבקר, מדובר בארגון מחודש בלבד של הכוחות הפועלים בגזרות אלה.

בביקורת הקודמת עלה גם כי הבידוק לאיתור הברחת כלי נשק המתבצע במעברים בין יהודה ושומרון לישראל נעשה באופן מדגמי ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית, ולכן המקרים שבהם מאותר אמל"ח במעברים מעטים. ביקורת המעקב הנוכחית העלתה כי "המצב לא השתנה והמעברים הם עדיין כר פורה להברחת אמל"ח בדרכים שונות".

הביקורת הקודמת העלתה כי אין בישראל פיקוח על סחר בכלים דמויי נשק, ובביקורת המעקב עלה כי הסדרת הנושא טרם הושלמה. כן נקבע כי המשטרה לא אימצה תפיסה כוללת בנוגע למודל השיטור בחברה הערבית ולהכשרות הנדרשות.

עם זאת, המבקר קובע כי "לצד פעילות המשטרה נדרשת פעילות בתחומי עיסוקם של משרדי ממשלה שונים, בין היתר, במישורים החברתי-כלכלי, הקהילתי והחינוכי ובתחום הרווחה, וכן יש צורך בחיזוק שיתוף הפעולה הבין-משרדי. זאת בנוסף להכרח שקיים בהתגייסות של גורמים משפיעים בחברה הערבית כמו ראשי רשויות, אנשי דת ועוד. היעדר שיתוף פעולה כזה הוא חסם לקידום פעולות אפקטיביות בנושא".

תוכנית החינוך לשותפות בין יהודים לערבים תקועה

המבצע בעזה והתקיפות בין יהודים לערבים ברחבי הארץ הביא את המתח בחברה הישראלית לשיא. נראה שלפחות על פי דו"ח מבקר המדינה הכתובת הייתה על הקיר. משרד החינוך שאמור להנחיל ערכים, ידע וסובלנות, לא עושה מספיק בשלבי החינוך הקריטיים - והתוצאות מופיעות בגיל הבגרות.

מדו"ח המבקר בנושא חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות עולה כי המשרד עושה מעט מידי, לא מטמיע תכניות מערכתיות לחיים משותפים בין כל הזרמים ובעיקר בין יהודים לערבים. יש לומר, כבר בשנת 2016 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח מיוחד בעניין. בחודשים מאי-אוקטובר 2020 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב בנושא פעולותיו של משרד החינוך לתיקון הליקויים שעלו בדו"ח הקודם.

כך למשל בכל הנוגע לתכנית מערכתית ייעודית לחיים משותפים בין יהודים לערבים. כבר בדו"ח הקודם עלה כי משרד החינוך לא קידם תכנית לחינוך לחיים משותפים בין ערבים ליהודים, אף שהחליט לעשות כן כבר בדצמבר 2009. יתרה מכך, בביקורת המעקב עלה שגם בשנת 2020 המשרד לא גיבש תכנית מערכתית ייעודית למניעת גזענות ולחיים משותפים בין תלמידים ערבים לתלמידים יהודים. כלומר, למעלה מעשור עבר והנושא עדיין תקוע. עוד עלה כי משרד החינוך לא מיפה את כלל הפעילויות שמקיימים בנושא זה אגפי המשרד ובתי הספר. המשרד אף לא דן ולא הכריע בסוגיה אם לכלול נושא זה בתוכנית מערכתית כללית שעוסקת בגזענות או לייחד לו תכנית ולקדם פעילויות נפרדות.

נתונים אחרים מעלים שמשרד החינוך עושה מעט מידי: רק אלפיים מורים בשנה עוברים השתלמויות בנושא מניעת גזענות וחינוך לסובלנות – מתוך כ- 200 עובדי הוראה. בנוסף, רק 21 בתי ספר מתוך 5,000 בתי ספר במערכת החינוך השתתפו בתוכנית "תקווה ישראלית" הבוחנת את המוכנות של התלמידים לחיים משותפים לפי ארבעה מרכיבים: סובלנות, רגישות לאי-שוויון, זהות חברתית ומוכנות לקרבה חברתית (נכון לשנת הלימודים התשע"ט).

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד רואה בחינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים ומאבק בגזענות ערך חשוב שיש להקנות בידי תלמידי מערכת החינוך. חשיבות זו קיבלה ביטוי גם בהחלטת המשרד, להוביל את שנת הלימודים הנוכחית, תשפ"א, בסימן שותפות ואחדות. עם כניסתו לתפקיד החל הממונה לגבש הצעת תכנית עבודה לשנה הבאה. לצד הממונה, המשרד מקדם פעולות נוספות העוסקות בקידום סובלנות, ובכלל זה באמצעות מדד הסובלנות".

ליקויים במערך הכשרת הכבאים

דו"ח המבקר שבדק את המוכנות והכשירות של הכבאים לאירועי חירום מעלה ליקויים בכמה תחומים הנוגעים למערך ההכשרות והאימונים. הרשות הארצית לכבאות והצלה פעלה בשנים האחרונות לפיתוח וקידום תחום ההכשרות וליישור קו בהתאם לצרכים שהצטברו במהלך השנים. עם זאת, הדו"ח קובע כי בשנים האחרונות הרשות לא הצליחה לממש את תוכנית האימונים שהיא קבעה כהכרחית לצורך עמידה בכשירות מבצעית מספקת, ורצף ההכשרות משובש לעיתים תכופות בשל צעדים ארגוניים. על פי המבקר, "במצב דברים זה עולה חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי לאירועים ולנזק מצטבר בכשירותם של הלוחמים".

עוד נמצא כי לא בוצעה עבודת מטה ולא הוכנה תוכנית שתיתן מענה מבצעי בכל הנוגע לאירוע חירום הכולל שריפה בתווך תת-קרקעי, ובכלל זה במנהרות רכבת. ברשות לא קיימת הכשרה מספקת בתחום התווך התת-קרקעי.

ועד עובדי הרשות הארצית לכבאות סירב להשתתף בעבודת ומטה הקשורה לכוננות המבצעית של הכבאים. היחסים המעורערים בין הפיקוד לוועד נתנו את אותותיו גם בגלל מה שקשור להדרכת הכבאים - על פי המבקר, נכון לנובמבר 2020 בוצעו 70% מפעולות ההדרכה שהיו צריכים לבצע לוחמי האש באותה תקופה.

בשנים האחרונות הרשות לא הצליחה לממש את תוכנית האימונים שהיא קבעה כהכרחית על מנת להביא את המערך לכשירות מבצעית מספקת. "במצב דברים זה עולה חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי לאירועים ולנזק מצטבר בכשירותם של לוחמי האש, שנוצרו בעקבות צעדים ארגוניים שכללו הפסקת אימונים, הדרכות והכשרות".

ממשטרת ישראל נמסר: "לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת שהייתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל״ח.

"כמו כן בשנה החולפת, הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל רחבי הארץ, וכ-85% הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. רק בחודש החולף, נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכיו"ב ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים.

"עם הקמת המנהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית גויסו מאות שוטרים הפועלים ביישובי החברה הערבית ובימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית, לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים כבירים.

"כמו כן נפתחו 9 תחנות משטרה חדשות ו-7 נקודות משטרה וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית. לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכל בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".