לצד יום ירושלים, מצוין היום (שני) גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. מדובר בכ־4,000 מיהודי ביתא ישראל, שלא שרדו את המסע ארצה ואת ההמתנה במחנות הפליטים בסודאן.
לשידור מהטקס:
טקס האזכרה הממלכתי לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, במעמד ראש הממשלה, שרת העלייה והקליטה, שופטים ונציגי המשפחות, ברחבת הר הרצל, ירושלים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בטקס והתייחס תחילה להסלמה בהר הבית: ״מאבק ניטש עכשיו על ליבה של ירושלים. זה איננו מאבק חדש, זה מאבק בין חוסר הסבלנות לסובלנות, בין אלימות פורעת חוק לבין סדר וחוק. המאבק הזה איננו חדש משום שהוא למעשה ניטש על ירושלים ועל ליבה של ירושלים מזה מאות בשנים, מאז עליית שלוש הדתות המונותאיסטיות".
"לפעמים צד אחד שלט ואז נידה את השניים האחרים ולפעמים הם התחלפו ואותו דבר קרה. אפשר לומר בהיסטוריה הארוכה של ירושלים, שרק תחת ריבונות ישראל מאז 1967, אנחנו עדים לתקופה ממושכת, יציבה ובטוחה שבה אנו פועלים להבטיח את חופש הפולחן ואת הסובלנות לכל. זו איננה משימה שאנחנו יכולים לבצעה ללא התעמתות מעת לעת באותם כוחות של חוסר סובלנות שרוצים להפקיע את הזכויות שלנו, קודם כל את הזכויות שלנו, אבל לא רק שלנו, מהר הבית ובמקומות הקדושים האחרים".
עוד הוסיף רה"מ: "אנחנו מתעקשים להבטיח את זכויותיהם של כולם והדבר הזה מחייב מעת לעת את ההתייצבות והעמידה האיתנה כפי שעושים כרגע שוטרי ישראל וכוחות הביטחון שלנו. אנחנו מגבים אותם במאבק הצודק הזה. יש לדברים הללו כמובן ביטוי מוטעה, שגוי ומטעה בכלי התקשורת העולמיים. סופה של אמת לנצח אבל עלינו להתמיד ולחזור ולומר אותה״.
בהמשך התייחס נתניהו לאלפי העולים מאתיופיה שעלו ארצה במהלך השנה, במסגרת מבצע "צור ישראל": "לפני כמה חודשים קיבלנו אני ורעייתי את פניהם של הרבה יהודים מאתיופיה, במסגרת מבצע 'צור ישראל', יחד עם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שאטה. בשרשרת טיסות ישירות מגונדר, הגיעו השנה 2,000 עולים שהחלו חיים חדשים בארץ. זו היתה התרגשות עצומה לראות אותם".
הנשיא ריבלין: "לא נעמוד מנגד מול תמיכה בטרור"
הנשיא ריבלין, שהיה ראשון הנואמים בטקס, התייחס גם הוא בפתח דבריו להתפרעויות בהר הבית: "אני מבקש לחזק ולהודות לשוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול על מאמציהם לשמירת הסדר והביטחון ברחבי ירושלים, והיום, יותר מתמיד. מדינת ישראל מכבדת את חופש הפולחן וכך תמשיך ותעשה תמיד אך לא נעמוד מנגד מול הפרות הסדר, מול פעילות חבלנית מול תמיכה בטרור. ירושלים יקרה לנו מכל, היא עיר של קדש, עיר של שלום, עיר שהשלום הוא שמה. זו השעה להבטיח כי קדושתה של ירושלים, זוכה לכבוד מכל אוהביה. כעיר של אמונה, עיר תפילה. מדינת ישראל תמשיך לשמור על ירושלים ולטפח אותה תוך מתן כבוד לאמונות השונות. כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים״.
בהמשך התייחס ריבלין לסיפור עלייתם המורכב של יהודי אתיופיה: "היום, אנו זוכרים את בני ובנות יהודי אתיופיה שחלמו על ירושלים, שפיללו לה, שהסתכנו בדרך הארוכה והקשה למענה, אך כמו משה רבנו, לא זכו לראותה. אנו מבקשים לחלוק כבוד לכל אותם גברים ונשים ילדות וילדים חולמות וחולמים, שביקשו לבנות את ביתם ולעצב את עתידם בבית הזה, בעיר הזו, יחד עם כל חלקי העם הזה".
עוד הוסיף: "השנה, בעודנו חוגגים 73 אביבים לפלא שנקרא מדינת ישראל, וחוזרים בצורה הדרגתית וזהירה לשגרה שכה התגעגענו אליה, אנו ממשיכים לשאת בליבנו את זכרם של אלה שלא זכו לראות את החלום המשותף מתגשם. במותם השאירו לנו הנספים את הצוואה שלהם, את משימת החיים שלקחו על עצמם: להמשיך ולבנות את חברת המופת הישראלית, שאליה שאפו ושאותה ביקשו לעצב במו ידיהם, למען הדורות הבאים"
"למרות הכל - הגענו לישראל"
סיפורי העולים מאתיופיה, שעברו דרך חתחתים בדרכם ארצה, כוללים טרגדיות אישיות ומשפחתיות קשות מנשוא. "זה היה נראה כמו נצח", מספרת עדן יהייס חנוך (45) מיבנה, שבמשך חצי שנה חיכתה עם משפחתה במחנה אום רקובה בסודאן. בדרך הארוכה ארצה היא איבדה חמישה מבני משפחתה, ובהם אמא שלה, שתי אחיותיה, אח שזה עתה נולד וסבא.
כיום עדן היא אמא לחמישה ילדים שמכנה את עצמה "בוגרת סודאן". "זה היה יום שישי בערב", היא נזכרת, "כמויות של אנשים שירדו מתוך משאיות שמו אותנו כגוש אחד באמצע המדבר. חילקו אותנו לאוהלים ובהמשך עברנו לבתים קבועים". כילדה, היה זה חלק מהגשמת החלום, אלא שאז החלה שורה של אסונות: "אחרי כמה ימים סבא שלי נפטר, וכמה ימים אחריו נפטרה אחותי למלם, שהייתה חלשה מהדרך". היא מספרת בעצב כי בהמשך אחותה פטג נפטרה כשהיא נושאת אותה על גבה בדרך למרפאה. "זו היתה חוויה מטלטלת".
לדברי עדן, המוות של האחיות השפיע על אמן שהיתה בהיריון מתקדם: "זה השפיע עליה קשה. כשהיא כרעה ללדת לקחו אותה לבית החולים, תחילה בישרו לנו שהיא ילדה ושנבקר אותה בבוקר, אבל בלילה מצבה הידרדר. לפנות בוקר העירו אותנו ולקחו אותנו לבית החולים, וראינו את הגופה של אמא. הייתי בהלם טוטאלי, צעקתי, בכיתי. הזיכרונות מהמחנה השאירו בי חוויות לא פשוטות של כאב". ועדיין היא מלאת אופטימיות: "למרות הכל הצלחנו להגיע לישראל, לירושלים. הגשמנו את החלום שחלק מהקרובים שלנו לא הצליחו להגשים והקמנו משפחות לתפארת".
היום יקיים משרד העלייה והקליטה באמצעות מרכז ההסברה, כמדי שנה, טקס ממלכתי לציון זכרם של עולי אתיופיה שמתו בסודאן בדרכם לישראל, אשר יועבר בשידור חי באתר וביישומון "ישראל היום". האירוע יתקיים בהר הרצל בירושלים וצפויים להשתתף בו נשיא המדינה, ראש הממשלה ושרת העלייה והקליטה.
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה כי "סיפור יהודי אתיופיה שנפטרו בדרך לישראל הוא סיפור גבורה ואהבת ירושלים שאין כמותו. רבים מאיתנו נושאים אובדן בן או בת משפחה עד עצם היום הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו