ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה ביותר במדינה, כך עולה מלקט נתונים שפורסמו היום (חמישי) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום ירושלים שיחול בשבוע הבא.
על פי הנתונים, שנאספו מנתונים השנים 2020-2018, כיום מתגוררים בירושלים כ-957 אלף בני אדם. בסוף 2020 עמד מספר התושבים בה על כ-952 אלף בני אדם, כ-10% מכלל תושבי המדינה. כ-585 אלף מתוכם הם יהודים, המהווים 61.5% מתושבי העיר, ו-366 אלף הם ערבים, קרי 38.5% מתושבי העיר.
אוכלוסיית ירושלים גדלה בשנה שעברה בכ-15 אלף תושבים. כ-20 אלף איש נוספו לאוכלוסיית העיר כתוצאה מריבוי טבעי וכ-3,100 איש כתוצאה ממאזן הגירה בינלאומי. 8,000 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי, כלומר שמספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל העיר.
בית שמש ותל אביב-יפו הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר. באשר לתמהיל האוכלוסייה בעיר, עולה כי שיעור החרדים מהאוכלוסייה בה בסוף 2020 הוא 29.6%.
בקרב היהודים, 35.2% מבני ה-20 ומעלה בעיר, נכון ל-2019, מגדירים את עצמם חרדים. 20.1% הם דתיים, 10.8% הם מסורתיים-דתיים, 13.7% הם מסורתיים לא כל כך דתיים ו-19.6% הם חילונים.
באותה שנה נישאו 13,207 מתושבי העיר. הגיל הממוצע של חתנים וכלות שנישאו לראשונה ושהתגוררו בירושלים היה נמוך מגילם של כלל החתנים והכלות שנישאו לראשונה בישראל. הגיל של הגברים היהודים שהתחתנו בירושלים עמד על 25 לעומת 25.2 בקרב גברים בשאר רחבי הארץ. אצל נשים הגיל הוא 23.4 בבירה לעומת 25.6 ברחבי הארץ.
הסיבה לכך היא חלקה הגבוה של אוכלוסייה מוסלמית בירושלים לעומת חלקה בכלל אוכלוסיית ישראל, וחלקה הגבוה של האוכלוסייה החרדית בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת חלקה בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. שתי אוכלוסיות אלו מאופיינות בדפוסי נישואין בגיל צעיר.
במהלך 2019, נולדו לתושבי העיר 25,439 יילודים, 16,406 מתוכם נולדו לנשים יהודיות ואחרות (כ-64%) לעומת 9,033 שנולדו לנשים ערביות (כ-36%). היילודים שנולדו לתושבי ירושלים היוו 14% מסך היילודים שנולדו בישראל במהלך השנה הזו. מדובר באחוז גבוה מחלקה של אוכלוסיית ירושלים באוכלוסיית המדינה, עם כ-10%.
מספר הילדים הממוצע שתושבת ירושלים צפויה ללדת במהלך חייה עומד על 3.88 ילדים לאישה, גבוה מהממוצע הארצי שעומד על 3.01, כך לפי נתוני 2019.
בשנת 2020 היו בירושלים כ-240.6 אלף משקי בית – כ-9% מכלל משקי הבית בישראל. משק בית ירושלמי מונה 3.78 נפשות בממוצע, לעומת 3.25 נפשות בממוצע הארצי, והוא גדול גם ממשקי הבית בערים הגדולות האחרות, למעט בני ברק.
גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 3.33 נפשות למשק בית לעומת 3.07 נפשות בממוצע הארצי. גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה הערבית בירושלים עמד על 4.87 נפשות למשק בית לעומת 4.35 נפשות בממוצע הארצי.
בהשוואה לערים הגדולות האחרות, בירושלים נמצא אחוז גבוה של משקי בית עם שבע נפשות ויותר, ועמד על כ-13%. כ-79% ממשקי הבית הירושלמיים הם משפחתיים וכוללים לפחות משפחה אחת. כ-21% הם משקי בית לא משפחתיים, וכ-88% מתוכם הם משקי בית של אנשים הגרים לבדם.
כ-67% מהמשפחות בירושלים הן בעלות מבנה מסורתי הכולל זוג עם ילדים, בהשוואה לכ-62% בכלל הארץ. כ-12% מהמשפחות בירושלים הן חד-הוריות עם ילדים בכל גיל, בדומה לאחוז הארצי. יותר ממחציתן, כ-7% מכלל המשפחות בעיר, הן משפחות חד-הוריות עם לפחות ילד אחד עד גיל 17.
שיעור המשתתפים בכוח העבודה בירושלים בשנה שעברה היה נמוך מהממוצע בארץ ועמד על 49.7%, לעומת 61.8% בממוצע הארצי. באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע שיעור המשתתפים בכוח העבודה ב-2020 ל-56.9% ,לעומת 66.4% באוכלוסייה היהודית בכלל הארץ. באוכלוסייה הערבית עמד שיעור המשתתפים בכוח העבודה בירושלים על 36.4%, לעומת 41.0% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ.
שיעור הבלתי מועסקים בירושלים בשנת 2020 הגיע ל-5.1% לעומת 4.3% ברמה הארצית. שיעור הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית בשנה שעברה עמד על 5.8% לעומת 4.5% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ. שיעור הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה הערבית היה 3.4% לעומת 3.5% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ.
באשר למאפייני המועסקים, מתוך כ-344 אלף מועסקים העובדים בירושלים, 17.8% מהם עבדו בענף החינוך לעומת 12.7% בכלל הארץ; 16.2% - בשירותי בריאות ובשירותי רווחה וסעד לעומת 12.0% בכלל הארץ; 11.8% - במינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון וביטוח לאומי חובה לעומת 10.7% בכלל הארץ; 9.3% במסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים לעומת 10.8% בכלל הארץ; 6.7% בשירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים לעומת 7.9% בכלל הארץ; 5.0% בבינוי לעומת 5.2% בכלל הארץ והשאר עבדו בענפים אחרים.
88.4% מהמועסקים מירושלים עובדים ביישוב מגוריהם, לעומת 72.8% מתושבי חיפה, 64.3% מתושבי תל אביב-יפו, 64.3% מתושבי אשדוד, 44.3% מתושבי פתח תקווה ו-36.7% מתושבי ראשון לציון.
ב-2020, 75.7% ממשקי הבית בירושלים היו משקי בית עם מועסקים, לעומת 78.1% בממוצע הארצי. מתוך משקי הבית באוכלוסייה היהודית בירושלים, 76.3% היו משקי בית עם מועסקים, ומתוך האוכלוסייה הערבית – 74.2%.
מבין משקי הבית עם ילדים, 9.8% ממשקי הבית בירושלים ב-2020 היו ללא משתתף בכוח העבודה, לעומת 5.7% בממוצע ביישובים העירוניים בישראל.
צפיפות הדיור בירושלים גדולה מזו שבשבע הערים הגדולות האחרות. ב-2020, ממוצע הנפשות לחדר בירושלים עמד על 1.14 נפשות לחדר, לעומת 0.85 באשדוד, 0.76 בפתח תקווה, 0.75 בנתניה, 0.74 בבאר שבע, 0.73 בראשון לציון, 0.72 בתל אביב-יפו ו-0.70 בחיפה. הממוצע הארצי עמד על 0.86.
55% מתושבי ירושלים מרוצים ממצבם הכלכלי: 69% מהיהודים לעומת 34% מהערבים.
45% מתושבי ירושלים דיווחו שהם מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית: 22% מהיהודים לעומת 81% מהערבים. 36% מתושבי העיר דיווחו כי הם חשו עניים בשנה האחרונה: 7% מהיהודים לעומת 82% מהערבים.
70% מבני ה-20 ומעלה בירושלים (55% מהיהודים בעיר) מדווחים כי אין מספיק מקומות חניה באזור מגוריהם. מבין הערים הגדולות, הדיווחים על מחסור בחניה באזור המגורים גבוהים אצל תושבי ירושלים (70%) ותל אביב-יפו (63%), לעומת 51% בשיעור הארצי.
באשר לנתונים בתחום החינוך, עולה כי בשנת הלימודים תש"ף (2020-19) למדו בבתי הספר היסודיים בירושלים בחינוך עברי 81,964 תלמידים, מהם כ-54.5 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-14.5 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-13 אלף בחינוך הממלכתי.
אחוז נשירת התלמידים המתגוררים בירושלים ולומדים בכיתות ז'-י"ב בבתי הספר שבפיקוח משרד החינוך גבוה מאחוז הנשירה הארצי, קרי 6.0 לעומת 2.3, בהתאמה.
בשנת תשע"ט (2019-18), אחוז הניגשים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בחינוך העברי שהתגוררו בירושלים היה נמוך מאחוז הניגשים מכלל תלמידי כיתות י"ב בחינוך העברי בישראל, ועמד על 59 לעומת 84, בהתאמה.
בשנת 2019, 112.5 אלף תושבי ירושלים היו רשומים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. שיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית תושבי ירושלים עמד על 120.1 ל-1,000 נפשות, והוא היה דומה לשיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית ישראל עם 124 ל-1,000 נפש.
שנה קודם לכן, כ-2.6 אלף מתושבי הבירה עמדו לדין במשפטים פליליים. כ-2.2 אלף מתוכם הורשעו בדין (85.9%). שיעור המורשעים בדין בקרב תושבי ירושלים בני 12 ומעלה עמד על 3.2 לאלף נפש, בדומה לשיעור בקרב כלל תושבי ישראל – 3.1 ל-1,000 נפש.
90% מתושבי ירושלים בני ה-20 ומעלה חשים ביטחון באופן כללי במידה רבה או במידה רבה מאוד, שיעור נמוך במקצת מהממוצע הארצי, שעומד על 91.5%.
בתחום הנדל"ן, בשנת 2020 החלה בנייתן של כ-2,460 דירות בירושלים, ירידה של 19.8% לעומת שנת 2019. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה ירידה של 3.5%.
ב-2020 נחקרו על ידי משטרת ישראל 835 תאונות דרכים עם נפגעים שאירעו בירושלים, ושבהן נפגעו 1,236 בני אדם. מדובר בירידה של כ-19.2% במספר התאונות וירידה של כ-21.8% במספר הנפגעים בהן, לעומת 2019. בכל הארץ באותה תקופה נרשמה ירידה של 14.5% בתאונות וירידה של 20.7% בנפגעים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו