האחריות מתחילה מלמעלה: ניצב שמעון לביא חייב להתפטר

קבלת האחריות על ידי מפקד המחוז הצפוני ניצב שמעון לביא על האסון במירון, מעידה יותר מכל על היותו אדם ערכי ומוסרי, ובשל כך מצופה ממנו לעשות את הנדרש ולהתפטר.

בניגוד לרבים אחרים, שמחפשים את מי להאשים או בורחים מאחריות, לביא הישיר מבט אל המצלמות ובאצילות נפש שם את הדברים על השולחן וקיבל אחריות.

מפקד, כל מפקד - צריך לדעת לקחת סיכונים אל מול המחיר שנדרש לשלם בדרך להשגת המטרה. בימים הקרובים יימשכו - ובצדק - הוויכוחים שכבר החלו על מידת האחריות המבצעית והמיניסטריאלית על קיום ההילולה על ההר. על דבר אחד אין ויכוח. בהיעדר מפיק רשמי, המחוז הצפוני שימש הלכה למעשה כפרויקטור של האירוע, והוא נושא באחריות לכל מה שקשור לפיקוד ושליטה על מה שהתרחש על ההר.

היום כבר ברור שמפקדיו, ובראשם לביא, לקחו על עצמם סיכונים כשנכנעו ללחץ של פוליטיקאים, חצרות ופלגים חרדיים שונים בעת שהתפשרו ואפשרו את הימצאותם של רבים כל כך בו-בזמן על ההר. וממי שנכנע ביודעו שלא יוכל לשלוט באופן הרמטי באירוע בסדר גודל שכזה, מצופה לשים את המפתחות על השולחן. במבחן התוצאה, המשימה המשטרתית נחלה כישלון חרוץ, המחיר ששולם כבד מנשוא, ואינו משאיר ברירה אחרת ללביא, אלא ללכת הביתה.

השאלה הגדולה היא אם את המחיר צריך לשלם לביא לבדו. בשנת 2007, שלושה חודשים לפני סיום תפקידו, החליט המפכ"ל לשעבר משה קרדי להתפטר בעקבות ממצאי ועדת זיילר, שבדקה את התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיק הרצח של פנחס בוחבוט, שנרצח בידי שני מתנקשים שהתחפשו לשוטרים במיטתו בבית חולים שיבא בתל השומר. לצד האחריות שהוטלה עליו, הוועדה לא מנעה מקרדי לסיים את הקדנציה, אך הוא החליט לקבל אחריות. "מתוך הרצון לתת דוגמה אישית, כלפי תפקידי וכלפי הארגון שבראשו אני עומד, החלטתי לסיים את תפקידי כמפקח הכללי של משטרת ישראל", אמר בדברים שנשא אז.

הניסיונות הנוכחיים מצד גורמים בסביבתו של המפכ"ל לגלגל אחריות על אחרים, ולומר "אבל הזהרנו" - דינם להיכשל. למפכ"ל יש אחריות, ואם הפרוטוקולים של הדיונים שקדמו לאירוע יחשפו שהשר הממונה נתן הנחיות מבצעיות למפקדי המשטרה - האחריות תיפול גם על כתפיו. להתפטרות אין רצפט. לרוב איש-איש נוהג על פי צו מצפונו. אז נכון שהמשטרה אינה הגוף היחיד שנושא באחריות לאסון, אבל, כגוף שאמון על שמירת החוק והסדר, צו המצפון כעת הוא להחזיר את הביטחון והאמון של הציבור במשטרה, ומעתה גם במפקדיה הבכירים ביותר. במובן הזה, כשהמפכ"ל וכמה מקציניו הבכירים נמצאים תחת חקירה, זו משימה בלתי אפשרית.