נוכח האתגרים הצפויים, נכון שמערך הכיבוי וההצלה בישראל יהיה מערך ביטחוני, כמו המשטרה וצה"ל. גוף שלא יכול לפתוח בשביתה, שיכול לקבל חיילים לשורותיו ולאחר מכן לשירות קבע, עם גיבוי והקניית ביטחון כלכלי כמו בגופי הביטחון.
הנושא עלה ב-2013 בוועדת הפנים של הכנסת, כאשר חוקק "חוק הכבאות" אך זכה להתנגדות חריפה מצד ההסתדרות וועדי העובדים. היום, מול האתגרים הביטחוניים של שריפות הנגרמות מרצועת עזה, אפשרות לפגיעת טילים והרס מבנים ודליפת חומרים מסוכנים, בשלה השעה להפוך את מערך הכבאות לארגן ביטחוני מלא.
הכבאות היום מתאימה ברוב המקרים לאירועי השגרה. יש לה יכולת להניע כוחות ולתגבר אמצעים באירועים בודדים, אך לנוכח האפשרות למלחמה בכמה חזיתות בשעת חירום המערך ללא ספק קטן על האתגרים הביטחוניים שיוצבו בפניו בעתיד, כולל תוצאות ההתחממות הגלובלית ומצבים של רעידת אדמה או מלחמה כוללת.
על כן יש לחזק ולהגדיל בחמש השנים הקרובות את מערך הכבאות בהיקף של עוד 30 תחנות כיבוי, לרענן את הציוד הישן ולרכוש עוד ציוד הצלה בהיקף משמעותי, כולל גיוס של מאות לוחמי אש נוספים ורכישת אמצעים גם לאזורים שעלולים להיות מוצפים במפגעי מים בטבע.
מערך הכבאות של היום קטן, חלש ואינו מותאם לאירועי קיצון. הפיכתו לכוח ביטחוני מבצעי תוביל גם לבניית כוחות מילואים וכוחות תגבור, שיוכלו להשלים את החסר בעת הצורך.
על המשרד לביטחון הפנים לאשר למערך תוכנית רב-שנתית, שתכלול גיבוי כלכלי וכספי להתעצמות. בנוגע למערך האווירי, יש למערך מטוסים בעלי יכולת הטלה של חומרי מעכב בעירה. מדובר בבסיס טוב לימי שגרה, אך חייבים להיות הסכמים חתומים עם מדינות המרוחקות בטווח של עד שלוש שעות טיסה, כמו טורקיה, יוון, קפריסין וקרואטיה, להגעה מהירה לצורך תגבור. כמו כן, יש לקיים תרגילים בינלאומיים בשיתוף פעולה עם חיל האוויר. כל בר דעת מבין שלא תהיה ברירה לקברניטי המדינה אלא לפעול בכיוון הזה כבר בתקופה הקרובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו