קרובי החטופים שגופותיהם חולצו מעזה: "המדינה הפקירה אותם למות במנהרות"

משפחות החטופים, שגופותיהם חולצו הלילה (שני) מעזה, תקפו הבוקר את הממשלה על הסחבת שננקטה במשא ומתן, לטענתם, והובילה למותם.

נועם פרי, בתו חיים פרי, אמרה בראיון לגלי צה"ל: "הפקרנו אותם חיים במנהרת תת קרקעית בעזה במצב של רעב וחוסר חמצן, וחודשים על גבי חודשים הם שרדו שם.

"לאורך השנים איפה שהמדינה הייתה צריכה אותם הם היו שם בשבילה, זה הדור הזה, הפריחו את הנגב, עברו את כל סבבי המלחמה באזור, והמדינה הפקירה אותם למות במנהרות בעזה. עד שלא יחזרו כולם אי אפשר להתחיל שיקום.

"אין פה לשבת על הגדר ולחכות לתנאים יותר טובים, אדם שלא ידע פחד, ניסה לדחוף בתושייה את המחבל בבוקר ה7 לאוקטובר, אחרי 3-4 שעות בממ"ד שהצבא לא בא להציל אותם, בידיים חשופות. יש נחמה מסוימת בצבא ובחיילים שלנו שנלחמים בעזה, שנתנו לנו מעט ודאות ולהביא אותו לקבורה. אבא שלי היה ציוני, אוהב הארץ, באמת אהב את ניר עוז, והיה קשור לאדמה שלה, לשדות האלו".

אשתו של חיים, אסנת פרי, דיברה בתחילת השבוע בכנס פורום החירום הלאומי בניר עוז. היא סיפרה כי: "חיים בתושייה ובאומץ בלתי נפתס הוא הציל את חיי ואפילו לא זכה לדעת שאני ניצלתי. הוא שלחם בארבע ממלחמות ישראל, הופקר על ידי המדינה שלמענה לחם, ונחטף מביתנו כשהוא קרוב לגיל 80. המדינה המשיכה להפקירו במשך כ 140 ימים בשבי עד שנהרג וגופתו עדיין בעזה.

"אותי חינכו שעל מחדלים משלמים. והרבה. מי שלא רוצה לשלם מחירים, שלא יפקיר את אזרחיו להיחטף בידי חיות אדם (הגדרה אהובה על בכירי הממשלה ומקובלת גם עלי). השבת החטופים היא לא חלק מהניצחון. השבת החטופים כולם עכשיו היא היא הניצחון".

"המשלה ויתרה עליהם"

טליה, נכדתו של אלכס דנציג, אמרה בראיון לכאן רשת ב': "הסיפור של סבא שלי נגמר, אבל המעגל לא נסגר. זה כואב מידי שהם מתים ומתים, ומתים, וחוזרים אלינו בארונות. אנחנו רוצים שיחזרו אלינו בחיים. יש לנו רגע קריטי להציל את החיים בעסקה.

"הם כלואים מתחת לאדמה ואנחנו כלואים מעליה, נמאס לנו. אני שבורת לב, הנשמה שלו אולי תוכל לעלות בנחת, אבל התחושה מעורבת - הוא היה יכול לחזור בחיים. יהיה לי קבר לבכות עליו אבל חוץ מזה אין לי כלום. הקלטתי לו שיר, אני לא יודעת אם הוא שמע את השיר ואם זה נתן לו תקווה. זה פשוט כואב מידי שהם מתים וחוזרים באורנות אנחנו רוצים שהם יחזרו אלינו בחיים. אנחנו תיכף אחד עשר חודשים בטירוף הזה ואני לא רואה לזה סוף.

"הממשלה לא רואה אותנו בעיינים, עושה ההפך מלדאוג לעם שלה. פשוט ויתרה עליו ועל עוד המון המון חטופים שהיו בחיים ומתו. התקומה שלנו כשנציל את מי שעוד אפשר להציל ונחזיר את מי שמת לקבורה".

 מירב מור רביב, אחייניתו של אברהם מונדר, אמרה הבוקר כי " אנחנו יודעים שעד תחילת חודש מרץ אברהם היה בחיים, כלומר מאז 7 לאוקטובר החזיק מעמד בשבי כחצי שנה. הוא בא ליישב את הנגב בעקבות חזון בן גוריון, וזה היה חטאו. הוא היה צנחן, ממשחררי ירושלים. איש עבודה שישב על הגבול עשרות שנים".