"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"במקום הזה נראה שאנחנו חזקים": מצעד החיים ה־36 יציין 80 שנה לשואת יהודי הונגריה

המצעד ייצא היום מבודפשט ויתפרש על פני יומיים • הוא ייחתם בצעדה המסורתית מאושוויץ לבירקנאו מחר • גם משלחת נפגעי 7 באוקטובר תשתתף באירוע – שקיבל השנה משמעות גדולה פי כמה

עמרי ליבנה| שליח "ישראל היום" במצעד החיים
,עודכן
0השמעה
מצעד החיים באושוויץ־בירקנאו (ארכיון). צילום: יוסי זליגר

מצעד החיים, אחד האירועים המשמעותיים ביותר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, יתפרש השנה על פני יומיים ושתי מדינות – הונגריה ופולין. אירועי מצעד החיים יחלו היום (ראשון) בבודפשט, בטקס לציון 80 שנה לשואת יהודי הונגריה.

בצל אירועי 7 באוקטובר והפרת ההבטחה "לעולם לא עוד" באותה שבת ארורה, ולנוכח התעוררות האנטישמיות במדינות רבות בעולם, חשיבותו גדולה פי כמה. ב־1944, בין 15 במאי ל־9 ביולי, בתוך שמונה שבועות, גורשו למחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו יותר מ־430 אלף יהודים מ־55 גטאות ומחנות ריכוז ברחבי המדינה.

שורדת השואה אביבה קינן מספרת את סיפורה ליד חומת הגטו בבודפשט // מצעד החיים

מחודש אוקטובר באותה השנה, עם עלייתה לשלטון של מפלגת "צלב החץ", נרצחו על גדות נהר הדנובה בבודפשט אלפים נוספים מיהודי העיר ורבבות נשלחו בצעדות המוות לכיוון הגבול עם אוסטריה. בסך הכל נספו כ־565 אלף יהודים בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה, וכיום חיים בה כ־100 אלף יהודים, מרביתם בבודפשט.

יהודים שהועסקו בעבודות כפייה בהונגריה,צילום: ארכיון יד ושם

במצעד החיים - בבודפשט היום ובאושוויץ־בירקנאו מחר - תצעד, בין היתר, שורדת השואה אביבה קינן, יחד עם ילדיה. "אבי, שהיה סוחר תכשיטים בבורסה בהונגריה, הספיק לראות אותי סמוך להולדתי אך ימים ספורים אחרי שנולדתי נלקח לעבודות כפייה בבודפשט", היא מספרת, "כשהגרמנים החלו לסגת מהונגריה, הצעידו אותו ועוד אלפי יהודים ברגל בצעדת המוות, והוא לא שרד".

כשנגמרה המלחמה חזרה אביבה עם אמה מהגטו אל הבית שבו גרו סבה וסבתה מצד אביה, אשר רק ילדה אחת שלהם מתוך ארבעה שרדה את השואה. "אמי נמנעה מלדבר על השואה, בבית שלנו ניסו לטשטש את הסיפור כי לא רצו שאשאל שאלות. אני בעיקר חוויתי את הקשיים שאחרי השואה - אנטישמיות והתנכלות מצד ההונגרים שחונכו להתנהג כך ליהודים". היום גרה קינן בתל אביב, היא אלמנה, אמא לשניים וסבתא לארבעה.

יהודים מהונגריה בדרך לתאי הגזים,צילום: ברנהרדט וולטר / ארנסט הופמן, באדיבות יוסי בירן

בטקס בבודפשט תשתתף גם מריאן מילר, שורדת שואה ואמו של השחקן והקומיקאי אדיר מילר. בן דודה של מריאן, גאבור ארדש, נרצח יחד עם אמו על גדות נהר הדנובה בגיל 13 בידי אנשי "צלב החץ".

סבו וסבתו, ששרדו את רדיפות אנשי המפלגה, אספו את הפתקאות שעליהן כתב הילד את יצירותיו, ולימים הצליחה מריאן להוציא לאור את ספר השירים פרי עטו. מי שהפיח בהם חיים מוזיקליים ויבצע כמה מהם בטקס הערב לצידה של מריאן הוא הזמר טל סונדק.

"הבטחנו עולם חדש"

המצעד, שייצא מחר בשעה 13:00 בצהריים (שעון פולין) מאושוויץ לבירקנאו, נערך בפעם ה־36, בהשתתפות אלפים מכל העולם ובהם 80 שורדי שואה. בטקס המרכזי שייערך בבירקנאו תשיר הזמרת נועה קירל.

לזכר בן הדוד שנרצח. טל סונדק ומריאן מילר,צילום: סשה פרילוצקי

אל המצעד השנה מצטרפת גם משלחת של נפגעי 7 באוקטובר, ובהם משפחות שכולות, קרוביהם של חלק מהחטופים המוחזקים בעזה, ושורדי שואה שהזיכרונות הקשים שבו ועלו אצלם ביתר שאת באותו הבוקר שבו החלה מלחמת חרבות ברזל.

אחת השורדות היא בלה חיים, אשר נכדה יותם נחטף לעזה ונהרג בשוגג מירי חיילי צה"ל. בבוקר המתקפה היא התקשרה אל בנה ואז אל יותם, שאמר לה, "סבתוש, אני בסדר, קצת לחוץ, יש כאן מחבלים, תשמרי על עצמך".

בעשר וחצי שלח הודעה בקבוצה שהמחבלים מחוץ לביתו. "אי אפשר לתאר את זה, אנחנו במדינה שלנו והבטחנו לילדים שלנו שיהיה להם עולם חדש", היא אומרת בכאב, "זו היתה אשליה".

לא נשכח ולא נסלח". מחנה אושוויץ בירקנאו, מצעד החיים 2009,צילום: יוסי זליגר (ארכיון)

בלה לא היתה בפולין ובגרמניה מאז ילדותה, אבל החליטה להשתתף במצעד החיים בגלל יותם - כדי שהעולם יראה. "הרגשתי שזו תהיה פרידה מהמקום שלא רציתי לחזור אליו, להראות לכולם שאנחנו חזקים. זו דרך להזכיר את יותם ולעשות משהו לזכרו - הוא ידע להתמודד, וגם אני אדע להתמודד עם מה שקשה לי".

קבוצה נוספת שתשתתף במצעדים בהונגריה ובפולין מורכבת מ־27 יוצרי תוכן מובילים בטיקטוק בתחומים שונים, יהודים ולא יהודים, מישראל, ארה"ב, קנדה, איטליה, הונגריה, פולין, בריטניה וגרמניה. הם ילוו את הטקסים באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם, כדי לחשוף את מיליוני העוקבים לתכנים החשובים על השואה ומשמעויותיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר