הש"סניק האשכנזי והכהונה שנמשכה כמעט חצי מאה: סיפורי הבחירות המקומיות של ישראל

הבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו מחר (שלישי) ברחבי הארץ, נתפסות לרוב כמעניינות פחות, אולי אפילו "משעממות" בהשוואה לבחירות הכלליות לכנסת. בהתאם, גם שיעור ההצבעה הממוצע בהן נמוך לעומת הבחירות לכנסת - כ־59% מול 70%.

עם זאת, גם בבחירות המקומיות אפשר למצוא לא מעט סיפורים מסקרנים, מעניינים ולעיתים מחויכים ממש. אספנו למענכם כמה עובדות ונתונים מהצד הפחות רציני של הבחירות המקומיות, כיום ובעבר.

הש"סניק האשכנזי

ידוע שלאורך שנותיה חרתה תנועת ש"ס על דגלה את קידום הזהות המזרחית בישראל. לכן מפתיע לגלות שבפרדס חנה-כרכור אחד מנציגי ש"ס הוא בכלל אשכנזי. נפתלי פוקס, תושב ותיק ביישוב, אב לשישה ומנכ"ל תיאטרון "נדודים" לילדים, מתמודד למועצה המקומית מטעם ש"ס. בסרטון שפרסם ציין פוקס את "העשייה הרבה של התנועה ביישוב" כסיבה להצטרפותו אליה.

התבלבל במסמכים ונפסל

אחד הקרבות המעניינים בבחירות המקומיות צפוי היה להתחולל במועצה האזורית מטה בנימין, בין ראש המועצה המכהן ישראל גנץ לבין יריבו יעקב (קובי) אלירז. אלא שפגם טכני שנפל במסמכיו של אלירז גרם לפסילתו ולהפיכת גנץ למועמד יחיד בבחירות לראשות המועצה.

בעמוד הפייסבוק שלו הסביר אלירז: "במסגרת הגשת מגוון החומרים לאישור מועמדותי למשרד הפנים נפל פגם טכני ונאמר לי שמועמדותי נפסלה. יש ביכולתי לצאת לקרב משפטי, אולם לאחר חשיבה עמוקה עם משפחתי, חבריי ויועציי, החלטתי שבנקודת הזמן הזאת, בהתחשב בלוח הזמנים הקצר עד לבחירות ולמשך ההליך המשפטי, לא יהיה זה נכון לגרור את הציבור לקרב משפטי".

מועצה אטרקטיבית

מספר המושבים לבחירה במועצה המקומית אפרת, שבתחומי גוש עציון, עומד על עשרה. ביישוב הקטן יש כ־8,000 בעלי זכות הצבעה, אבל זה לא מונע מלא פחות מחמישה מועמדים לנסות להתמודד על עמידה בראשותו. המתמודדים הם ראש המועצה עודד רביבי, שלמה בן צבי, אבי חדידה, דובי שפלר ואביטל כהן.

חופש יש - בחירות לא

ביישוב בית אל שבהרי בנימין לא מתקיימות כלל בחירות - לא לראשות היישוב וגם לא למועצה. הסיבה: כל סיעות המליאה התאחדו לסיעה אחת תחת השם "מאוחדים", ובמקביל לא ניצב אף מועמד מול ראש המועצה המכהן, שי אלון. מצב דומה קיים בעוד שלוש מועצות מקומיות: כפר שמריהו, ע'ג'ר ומטולה.

מתמודד מתוך המילואים

המצב הביטחוני מאז 7 באוקטובר השפיע מאוד על מערכת הבחירות, ולעיתים פגע ממש ביכולתם של כמה מתמודדים לנהל תעמולה רציפה. דוגמה קיצונית לכך הוא עמיחי סיבוני, חבר מועצת העיר אשקלון, שנקרא לשירות מילואים ממושך בחטיבת כרמלי, בגבול הצפון, במקביל להתמודדותו שוב למועצה בבחירות. כמו כן, לפני כחודש נולד לו ילד, במזל טוב. בשל חשיבות העניין סיבוני יקבל חופשה של ארבעה ימים מהמילואים, יתמודד בבחירות - ומייד לאחריהן ישוב ליחידתו בצפון.

המלחמה דוחה קלפי

המצב בעוטף עזה וביישובים שבצפון הארץ בזמן המלחמה הביא לכך שהבחירות באזורים הללו יידחו פעם נוספת - ויתקיימו רק בעוד תשעה חודשים. בדרום מדובר ביישובים שדרות, אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון; ובצפון מדובר בקריית שמונה, שלומי, גליל עליון, מבואות חרמון, מרום הגליל, מעלה יוסף ומטה אשר.

פי שלושה יותר גברים

בבחירות המקומיות, כך מתברר, ניכר עדיין ייצוג חסר של נשים. על פי נתוני משרד הפנים, רק 83 מהמתמודדים על ראשות רשות הן נשים, לעומת 718 מועמדים גברים. גם בקרב המתמודדים על מקום במליאת מועצה (ולא על ראשותה) ניכר רוב של כמעט פי שלושה למין הגברי: 18,561 לעומת 6,349 נשים.

הפנים החדשות במודעות

כשבוחנים את שמות המתמודדים לראשות העיריות והמועצות, עולה שיותר מחצי מהמועמדים הם "פנים חדשות". ובמספרים: מתוך 801 המתמודדים - 474 הם דמויות שלא התמודדו לפני כן.

דבוקים שנים לכיסא

בעניין כהונת ראש עיר - בישראל יש ראשי ערים ותיקים ביותר, עם מספר מרשים של שנים בתפקיד. שיאן כל הזמנים היה ראש עיריית רמת גן המנוח, אברהם קריניצי ז"ל, שכיהן בראשות עירו 44(!) שנים. במקום השני והמכובד נמצא שלמה בוחבוט, שכיהן בראשות עיריית מעלות־תרשיחא לא פחות מ־42 שנים.

אולם לא מדובר רק בתופעה היסטורית, וגם כיום ישנם ראשי עיר שמכהנים בתפקיד שנים רבות, ולמעשה הפכו לפנים של עירם. ראש העיר המכהן הוותיק ביותר כיום בישראל הוא יחיאל זוהר מנתיבות, שמכהן מ־1989, כלומר כבר 34 שנים. ראש עיר נוסף שמכהן 34 שנים הוא סימון אלפסי מיקנעם עילית, אך במקרה זה הוא הודיע מראש שהחליט לפרוש ושלא יתמודד שוב. הבא ברשימת הוותיקים הוא מוני אלימלך, ראש מועצת גן רווה, שמכהן 32 שנה, ואחריו בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים, שמכהן לא פחות מ־31 שנים.

לבחירות אין גיל

בישראל נבחרו לאורך השנים גם אנשים צעירים מאוד לעמוד בראשות מועצות ועיריות. השיאן הישראלי מבחינה זו הוא בני שליטא, כיום בן 89, שנבחר לראשות המועצה המקומית מנחמיה ב־1956, כשהיה בן 22 בלבד. הוא כיהן בתפקיד עד 1992, כלומר 36 שנים ברצף. שליטא היה בשנות ה־80 גם חבר כנסת מטעם הליכוד.